BDI

Develeap

אולי יעניין אותך גם


מי יבנה את הארץ? – מספר הקבלנים הפעילים בישראל צנח מתחילת העשור בכ-20%

הסיכון בענף עולה אבל הקבלנים אופטימיים: 45% צופים גידול או גידול מהותי בהיקף פעילות הענף; רק 11% מהקבלנים צופים ירידה במחירי הדיור מספר הקבלנים הפעילים בישראל ממשיך את מגמת הצניחה שלו. כך עולה מסקירה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi לקראת כנס ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב יפו בת ים שיערך באילת בסוף השבוע. על פי […]

תביעות השתקה (s.l.a.p.p) בדין הישראלי; חוסר אחידות וקשיים בפיתוח הדין

המונח "תביעת השתקה" הוא יצור חדש יחסית; הן בפסיקת בתי-המשפט ובוודאי שבלשון השגורה בקרב הציבור. סקירת המאגרים המשפטיים מלמדת כי צמד המילים "תביעת השתקה" נזכר לראשונה רק בשנת 2013 (במסגרת ת"א 13375-03-12). הטענה הייתה כה חדשה ובלתי-מבוססת, עד כדי שהגם שנטענה אין לה זכר בפסק-הדין עצמו. לכן, קל להניח כי בשנת 2010 למשל, אדם סביר בישראל כלל לא היה מבין במה מדובר אם היה שומע כי הוגשה כנגד פלוני "תביעת השתקה".

ביהמ"ש העליון קבע: העברת נכסי מקרקעין מיוצר נאמנות לנאמן חייבת במס

עד לעת האחרונה, כאשר בוצעה הקנייה של נכס מקרקעין על ידי יוצר הנאמנות לנאמן (כהגדרתו בדין), הקנייה זו הייתה פטורה ממס שבח ומס רכישה, כך שמועד החבות במיסים אלו נדחתה לעת בה חולק הנכס לידי הנהנים או במועד מכירת הנכס על ידי הנאמן. אולם, לאחר השגה שהוגשה ו"גולגלה" עד לפתחו של בית המשפט העליון הנכבד, בשבתו כבימ"ש לערעורים אזרחיים, נקבע כי הקניית נכס מקרקעין במדינת ישראל לנאמנות תחשב ל"מכירה" של זכויות במקרקעין, אשר תחוב במיסי שבח ורכישה בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין.