![]() |
|
עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".
חברות תעופה ותיירות רבות נתבעות חדשות לבקרים בבתי המשפט לתביעות קטנות, ופועלות לעיתים "על אוטומט" בכל הקשור לניהול הליכים כאלו. ואולם, הליך המתחיל כתביעה קטנה, עלול להשפיע על החברה הנתבעת – ולעיתים על השוק כולו – באופן דרמטי.
המונח עירוב שימושים נעשה מאוד פופולרי בעולם הנדל"ן, אבל אם עד כה דובר על בנייני מגורים שמכילים מרכז מסחרי ואולי גם בניין משרדים ליד, הרי שהיום מבקשים היזמים להרחיב את המנעד, וליצור עיר שלמה שמצריכה שימוש מסיבי במעלית בלבד