בפעם השניה ברציפות – הרצליה היא בעלת היציבות הפיננסית הטובה בישראל מבין הערים הגדולות (מעל 40 אלף תושבים)
אנו מצויים בעיצומם של זמנים קשים. מאד קשים. הבית שלנו, הבטן הרכה נפגעה קשות, חוסר ודאות, כאב אין סופי, טרגדיה, טראומה, מנגנוני הישרדות. הכל מהכל.
הפגיעה בקולקטיב מתמזגת עם הפגיעה בפרט והיחידה המשפחתית, התא המשפחתי, נדרש גם הוא לספוג את ההדף ואת המכה.
משפחות הפצועים, ההרוגים, הנעדרים והמשפחות אשר עברו (ועודן עוברות) תופת בדרום – אין לי את המילים לנסות כלל להעביר את הכאב, הצער והעדר הנחמה ואיני מתיימרת להביע דעה או ליתן עצה. אני כואבת איתכן וליבי מדמם מצער.
רשימה זו מסתמכת על שיחות וייעוצים אשר התקיימו במשרדנו בימים אלו עם אנשים אשר מתגוררים ונזרקו, כמו רובנו, למציאות הבלתי הגיונית בה אנו חיים, מיום 7 לאוקטובר הארור.
המונח "תביעת השתקה" הוא יצור חדש יחסית; הן בפסיקת בתי-המשפט ובוודאי שבלשון השגורה בקרב הציבור. סקירת המאגרים המשפטיים מלמדת כי צמד המילים "תביעת השתקה" נזכר לראשונה רק בשנת 2013 (במסגרת ת"א 13375-03-12). הטענה הייתה כה חדשה ובלתי-מבוססת, עד כדי שהגם שנטענה אין לה זכר בפסק-הדין עצמו. לכן, קל להניח כי בשנת 2010 למשל, אדם סביר בישראל כלל לא היה מבין במה מדובר אם היה שומע כי הוגשה כנגד פלוני "תביעת השתקה".
