מאמר מקצועי

נכון לעכשיו ארגז כלים וצמצום נזקים – הערכות משפטית עסקית נגד ביטול חוזים בצל הקורונה

לאור המשך משבר מגיפת הקורונה, אתגרים חדשים הניצבים בפנינו ופרסום ההיבטים המשפטיים השונים הנוגעים לקיום חוזה ועילות כח עליון , ניהול מערך סיכונים ומתווה פיצוי אפשרי , להלן אנו מביאים מספר דרכי פעולה אפשריות למניעה או לצמצום נזקים לחברות ועסקים הסובלים מכך שהתחייבויות חוזיות אינן מקוימות או מקוימות בחלקן.

משבר הקורונה- השפעתו של משבר הקורונה על מימון פרויקטים לבנייה

מגפת הקורונה שפקדה את מדינת ישראל, לא פוסחת גם על ענף הבנייה, ועלולה להעמיד יזמים ורוכשים רבים בפתחו של משבר כלכלי בענף, אשר יביא לעיכוב בתחילתם של פרויקטים חדשים, האטת קצב מכירות של פרויקטים קיימים, דחייה בביצוע תשלומים על ידי רוכשי דירות (ואי עמידה בהם כלל) ועיכוב במועדי מסירה של דירות בפרויקטים קיימים.

האם בישראל צפוי "צונאמי של תביעות קורונה"?

בימים אלו כולנו עדים למשבר עולמי חמור כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף מדינה, וככל שהדברים נוגעים לחיי המסחר והכלכלה בישראל, ניתן לראות בבירור, השלכות כלכליות קשות ביותר על עסקים וחברות רבות, במיוחד כאלה שנמצאים בקשרי מסחר חוצי יבשות.

חשיפת הדירקטורים לנגיף הקורונה

הופעתו של נגיף הקורונה (COVID-19) מאיימת לשנות סדרי עולם. השפעת הנגיף חרגה זה מכבר מעולם הדאגה לבריאות הציבור, וזלגה לכל תחומי החיים, וביניהם לעולם הכלכלה.

האם גם הסכמים חשופים לנגיף הקורונה?

הופעתו של נגיף הקורונה מאיימת לשנות סדרי עולם. אנו למדים מידי יום מהתקשורת על ביטול טיסות, מפעלים שנסגרים, וקשיים ליבוא סחורה ממדינות המזרח.

השפעת נגיף הקורונה על פרויקטים בענף התשתיות

השפעתו השלילית של נגיף הקורונה לא פסחה על ענף הבנייה ועל ענף התשתיות.

הזכות לפרטיות מול הזכות לחיים – ידה של האחרונה גוברת

בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.

לעדכן ולרענן את דיני המיסים והביטוח הלאומי – נחום פריידקס

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".

תובענות‭ ‬ייצוגיות‭ ‬בענייני‭ ‬נגישות‭: ‬הגיע‭ ‬הזמן‭ ‬לחשב‭ ‬מסלול‭ ‬מחדש

בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬מתחוללת‭ ‬בישראל‭ ‬מהפכה‭ ‬של‭ ‬ממש‭ ‬בתחום‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬לאנשים‭ ‬עם‭ ‬מוגבלות‭. ‬בתוך‭ ‬שנים‭ ‬ספורות‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬הוסדרו‭ ‬לראשונה‭ ‬במספר‭ ‬רב‭ ‬של‭ ‬חוקים‭ ‬ותקנות‭, ‬אלא‭ ‬שחלק‭ ‬מהוראות‭ ‬החקיקה‭ ‬גרם‭ ‬לתופעות‭ ‬בעייתיות‭ ‬אשר‭ ‬לא‭ ‬נצפו‭ ‬מראש‭.‬

אפקט וירוס הקורונה – גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות', עו"ד

אומנם מוקדם מדי לאמוד את הנזק הסופי בחיי אדם ואת העלויות הכספיות אשר תנבענה עד שמערכות בריאות הציבור יצליחו לבסוף להשתלט על וירוס הקורונה (או ליתר דיוק נגיף ה-Covid 19), אך ניתן להתחיל להעריך את הנזק שצפוי להיגרם לכלכלת סין בפרט ולכלכלה העולמית בכללותה.