מאמר מקצועי

השפעת נגיף הקורונה על פרויקטים בענף התשתיות

השפעתו השלילית של נגיף הקורונה לא פסחה על ענף הבנייה ועל ענף התשתיות.

הזכות לפרטיות מול הזכות לחיים – ידה של האחרונה גוברת

בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.

לעדכן ולרענן את דיני המיסים והביטוח הלאומי – נחום פריידקס

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".

תובענות‭ ‬ייצוגיות‭ ‬בענייני‭ ‬נגישות‭: ‬הגיע‭ ‬הזמן‭ ‬לחשב‭ ‬מסלול‭ ‬מחדש

בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬מתחוללת‭ ‬בישראל‭ ‬מהפכה‭ ‬של‭ ‬ממש‭ ‬בתחום‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬לאנשים‭ ‬עם‭ ‬מוגבלות‭. ‬בתוך‭ ‬שנים‭ ‬ספורות‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬הוסדרו‭ ‬לראשונה‭ ‬במספר‭ ‬רב‭ ‬של‭ ‬חוקים‭ ‬ותקנות‭, ‬אלא‭ ‬שחלק‭ ‬מהוראות‭ ‬החקיקה‭ ‬גרם‭ ‬לתופעות‭ ‬בעייתיות‭ ‬אשר‭ ‬לא‭ ‬נצפו‭ ‬מראש‭.‬

אפקט וירוס הקורונה – גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות', עו"ד

אומנם מוקדם מדי לאמוד את הנזק הסופי בחיי אדם ואת העלויות הכספיות אשר תנבענה עד שמערכות בריאות הציבור יצליחו לבסוף להשתלט על וירוס הקורונה (או ליתר דיוק נגיף ה-Covid 19), אך ניתן להתחיל להעריך את הנזק שצפוי להיגרם לכלכלת סין בפרט ולכלכלה העולמית בכללותה.

נגיף הקורונה – Novel Coronavirus – מיתר עורכי דין

כיצד על מעסיקים לנהוג במצב בו קיים חשש כי עובדיהם נדבקו בנגיף

פירוק שיתוף בקרקע – האם לפי החלוקה הפיזית המוסכמת או לפי הרישום?

לאחרונה, מתחם בדרום תל אביב נמכר במסגרת הליך פירוק שיתוף והעלה שאלות מורכבות בכל עניין חלוקת תמורת הקרקע. המתחם רשום בטאבו כחלקה אחת במושע, למרות שבמשך עשרות שנים קיימת חלוקה מוסכמת בעין. כלומר, בעלי הזכויות החזיקו חלקים מסוימים בקרקע, והקימו בתי עסק, כל אחד בחלקו שלו.
חלק מהחלקה, העובר על אחזקת חלק מהבעלים, ייועד בתכנית לייעוד של דרך. כאן עולות השאלות– איך תתבצע חלוקת התמורה במסגרת פירוק השיתוף? האם השותף שעל חלקו עוברת פיזית ההפקעה ייאלץ לקבל שווי נמוך יותר לאור העובדה כי ייעוד הקרקע שלו הוא דרך, ושאר השותפים שעליהם לא "נופלת" ההפקעה, ייהנו משווי גבוה יותר? או שמא יישאו כל השותפים בנטל ההפקעה, לאור העובדה כי הרישום בטאבו במשותף?

דירת מגורים, האומנם? – אודי ברזלי עורכי דין

דירת מגורים, בהתאם לסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, הגדרת דירת מגורים נתונה לשתי חלופות: הראשונה- דירה המשמשת למגורים. השנייה – דירה המיועדת לפי טיבה למגורים. בחלוף השנים דן ביהמ"ש לא אחת בהגדרות אלו, בהלכת כורש נקבע כי המושג "לפי טיבה" משמעו כי קיימים בדירה סממנים המעידים על היותה דירה, כגון: מטבח, אמבטיה שירותים – למעשה […]

הדרך הגרמנית – קריספין, רובינשטיין, בלכר ושות', משרדי עורכי דין עורכי דין

בארצנו שטופת השמש לא הותקנו מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית. בגרמניה כן