מאמר מקצועי

האם בישראל צפוי "צונאמי של תביעות קורונה"?

בימים אלו כולנו עדים למשבר עולמי חמור כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף מדינה, וככל שהדברים נוגעים לחיי המסחר והכלכלה בישראל, ניתן לראות בבירור, השלכות כלכליות קשות ביותר על עסקים וחברות רבות, במיוחד כאלה שנמצאים בקשרי מסחר חוצי יבשות.

חשיפת הדירקטורים לנגיף הקורונה

הופעתו של נגיף הקורונה (COVID-19) מאיימת לשנות סדרי עולם. השפעת הנגיף חרגה זה מכבר מעולם הדאגה לבריאות הציבור, וזלגה לכל תחומי החיים, וביניהם לעולם הכלכלה.

האם גם הסכמים חשופים לנגיף הקורונה?

הופעתו של נגיף הקורונה מאיימת לשנות סדרי עולם. אנו למדים מידי יום מהתקשורת על ביטול טיסות, מפעלים שנסגרים, וקשיים ליבוא סחורה ממדינות המזרח.

השפעת נגיף הקורונה על פרויקטים בענף התשתיות

השפעתו השלילית של נגיף הקורונה לא פסחה על ענף הבנייה ועל ענף התשתיות.

הזכות לפרטיות מול הזכות לחיים – ידה של האחרונה גוברת

בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.

לעדכן ולרענן את דיני המיסים והביטוח הלאומי – נחום פריידקס

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".

תובענות‭ ‬ייצוגיות‭ ‬בענייני‭ ‬נגישות‭: ‬הגיע‭ ‬הזמן‭ ‬לחשב‭ ‬מסלול‭ ‬מחדש

בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬מתחוללת‭ ‬בישראל‭ ‬מהפכה‭ ‬של‭ ‬ממש‭ ‬בתחום‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬לאנשים‭ ‬עם‭ ‬מוגבלות‭. ‬בתוך‭ ‬שנים‭ ‬ספורות‭ ‬דיני‭ ‬הנגישות‭ ‬הוסדרו‭ ‬לראשונה‭ ‬במספר‭ ‬רב‭ ‬של‭ ‬חוקים‭ ‬ותקנות‭, ‬אלא‭ ‬שחלק‭ ‬מהוראות‭ ‬החקיקה‭ ‬גרם‭ ‬לתופעות‭ ‬בעייתיות‭ ‬אשר‭ ‬לא‭ ‬נצפו‭ ‬מראש‭.‬

אפקט וירוס הקורונה – גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות', עו"ד

אומנם מוקדם מדי לאמוד את הנזק הסופי בחיי אדם ואת העלויות הכספיות אשר תנבענה עד שמערכות בריאות הציבור יצליחו לבסוף להשתלט על וירוס הקורונה (או ליתר דיוק נגיף ה-Covid 19), אך ניתן להתחיל להעריך את הנזק שצפוי להיגרם לכלכלת סין בפרט ולכלכלה העולמית בכללותה.

נגיף הקורונה – Novel Coronavirus – מיתר עורכי דין

כיצד על מעסיקים לנהוג במצב בו קיים חשש כי עובדיהם נדבקו בנגיף

פירוק שיתוף בקרקע – האם לפי החלוקה הפיזית המוסכמת או לפי הרישום?

לאחרונה, מתחם בדרום תל אביב נמכר במסגרת הליך פירוק שיתוף והעלה שאלות מורכבות בכל עניין חלוקת תמורת הקרקע. המתחם רשום בטאבו כחלקה אחת במושע, למרות שבמשך עשרות שנים קיימת חלוקה מוסכמת בעין. כלומר, בעלי הזכויות החזיקו חלקים מסוימים בקרקע, והקימו בתי עסק, כל אחד בחלקו שלו.
חלק מהחלקה, העובר על אחזקת חלק מהבעלים, ייועד בתכנית לייעוד של דרך. כאן עולות השאלות– איך תתבצע חלוקת התמורה במסגרת פירוק השיתוף? האם השותף שעל חלקו עוברת פיזית ההפקעה ייאלץ לקבל שווי נמוך יותר לאור העובדה כי ייעוד הקרקע שלו הוא דרך, ושאר השותפים שעליהם לא "נופלת" ההפקעה, ייהנו משווי גבוה יותר? או שמא יישאו כל השותפים בנטל ההפקעה, לאור העובדה כי הרישום בטאבו במשותף?