מאמר מקצועי

ניכור הורי – השבר והשלכותיו – דליהו רונן ושות' משרד עורכי דין ונוטריון

ניכור הורי היא מציאות שבה הורה אחד גורם לילד או לילדים להתנכר להורה האחר, זהו תהליך הדרגתי של מידור הקשר של הילדים עם ההורה. אין ספק שמדובר באחת התופעות המכוערות, הקשות והבעייתיות ביותר, המלוות סכסוכים בתוך המשפחה ועלולה להיות לה השפעה למשך שנים רבות בעתיד.

מדיניות יישום חוק איסור הלבנת הון על ידי הבנקים – "יותר משהעגל רוצה לינוק, רוצה הפרה להניק" – אילן סופר ושות'

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), שהוצא מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן בהתאמה: "הצו" ו-"החוק" או "חוק איסור הלבנת הון") מטיל על הבנקים חובות של קבלת מידע וחובות דיווח במטרה לאתר פעילויות חריגות שעלולות להצביע על פעולות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור.

אתגר ההעברה הבין-דורית בעסקים משפחתיים עו"ד שלום הרשקוביץ – שותף במחלקת ניהול הון משפחתי ולקוחות פרטיים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'

על פי מחקרים אקדמיים, רק כ-30% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים להתקיים לאחר העברתם לבני הדור השני. פחות מ-10% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים להתקיים לאחר העברה נוספת לדור השלישי.
במילים אחרות, אם החליט מייסד עסק משפחתי להוריש את העסקים לילדיו, קיים סיכון ממשי, בהסתברות של 70%, שילדיו לא יזכו ליהנות מפירות העסק שהקים בעמל רב, וסיכון של כ-90% (!) שנכדיו לא יוכלו לעשות כן.

חידושים והבהרות לזכויות אנשים עם מוגבלות בפסיקה – עו"ד שחר הופמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה ועו"ד יעל הדני ממחלקת דיני עבודה – בן ארי, פיש, סבן ושות'

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות על פיו מטילים על מקומות עבודה הנותנים שירותים לציבור ומועסקים בהם למעלה מ-25 עובדים חובה לפעול להעסיק אנשים עם מוגבלות, ע"י חיוב בביצוע התאמות וקביעת יעדי העסקה (3% עובדים עם מוגבלות מקרב כלל העובדים במקום עבודה בו מועסקים למעלה מ- 100 עובדים). לשם עמידה בהוראות החוק והתקנות מעסיקים […]

ניהול נכון של אירועי חירום במפעלי תעשייה: לכבות את השריפה לפני שהיא פורצת – ד"ר עו"ד רות דגן ועו"ד חן תירוש, הרצוג פוקס נאמן

תארו את התרחיש הבא: מפעל תעשייתי מתכנן הרחבה של מתקן ייצור קיים. הוא מתקשר עם קבלן לצורך ביצוע עבודות תשתית למתקן. במהלך העבודות פוגע הקבלן בשוגג בצנרת שמובילה חומר מסוכן ושבטעות לא סומנה כנדרש. הפגיעה גורמת לדליפת חומר מסוכן המתפשט באזור ויוצר אירוע זיהום אוויר וריח בישוב שכן. כוחות חירום שמגיעים למפעל מבקשים מידע אודות החומר שדלף אולם המידע אינו זמין באופן מיידי בידי צוות החירום המפעלי. לאחר סיום האירוע וכנהוג במקרים כאלה, המשרד להגנת הסביבה מזמן את מנהלי החברה לשימוע, דורש לקבל את מסמכי התחקיר הפנימי ושוקל לפתוח בחקירה פלילית כנגד החברה ומנהלים בה. במקביל, תושבים מפעילים לחץ על המשרד בשל קרבתו ליישובם ופותחים בקמפיין ציבורי. בנוסף, השבתת המפעל לפרק זמן בעקבות האירוע גורמת לעיכוב באספקת סחורה ללקוחות, על כל המשתמע מכך.

חוקיותה של הזכות להכרזה על סכסוך עבודה – בנימין (בני) מ. כהן ושות'

הזכות להכרזה על סכסוך עבודה אינה רק זכות חוקית המעוגנת בסעיף 5 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז – 1957. זוהי זכות עם היבטים חוקתיים מובהקים. וחוקתיותה משפיעה גם על פרשנות הזכות החוקית של הכרזה על סכסוך עבודה.
ההכרזה על סכסוך עבודה הינה הביטוי הממשי והמוחשי של זכות ההתארגנות, הזכות למשא ומתן קיבוצי, הזכות לשביתה, הזכות לכבוד והזכות לעבוד.

טיוטת גילוי דעת בעניין אופן בחינת כוח שוק משמעותי לצורך הגדרת מונופול – פישר בכר חן וול אוריון ושות'

א. מבוא ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 ("התיקון"). התיקון ערך שינויים מהותיים ומקיפים בחוק ההגבלים העסקיים (שמעתה ייקרא חוק התחרות הכלכלית; "החוק"), ובכלל זה, הורחבה הגדרת המונח "בעל מונופולין" בחוק, כך שמעתה ייחשב כבעל מונופולין, לא רק מי שמרכז נתח שוק גבוה […]

מגמות בצוי הארכה לפטנטים בישראל – עו"ד טל בנד – (ש. הורוביץ ושות')

החוק הישראלי כולל הסדר, המאפשר הארכה של תקופת ההגנה לפטנטים בתחום התרופות והמיכשור הרפואי. תכליתו של צו הארכה היא פיצוי מסוים לחברות המפתחות תרופות, בגין התקופה שבה נרשם הפטנט אך טרם ניתן אישור השיווק לתכשיר המוגן על ידו, אך הודגש כי יש להקפיד להימנע מפיצוי יתר. (1) הארכה זו (עד 5 שנים מעבר ל-20 שנות […]

מימון פרוייקטי תשתית – גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות', עו"ד

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות משמעותית בהוצאה לפועל של פרויקטי תשתית בישראל באמצעות מודל ה-PPP (Public Private Partnership), הן ברמה הלאומית והן ברמה המוניציפאלית. התפתחות מואצת זו ממשיכה את ה"ניצנים" של שימוש במודל ה-PPP שהחלו בשנות ה-90 המאוחרות ובתחילת המאה בפרויקט כביש 6 (כביש האגרה הראשון בישראל), בפרויקט מנהרות הכרמל ובהקמת מתקני ההתפלה באשקלון ופלמחים. […]