סולוביי, משרד עו"ד

בעקבות פניות רבות של מעסיקים באשר לתשלום ימי מחלה לעובדים השוהים בבידוד, נביא בפניכם עדכון בעניין זה, וכן לגבי היתר חדש שנחתם בימים אלו להעסקת עובדים בשעות נוספות.

לאחרונה, מתחם בדרום תל אביב נמכר במסגרת הליך פירוק שיתוף והעלה שאלות מורכבות בכל עניין חלוקת תמורת הקרקע. המתחם רשום בטאבו כחלקה אחת במושע, למרות שבמשך עשרות שנים קיימת חלוקה מוסכמת בעין. כלומר, בעלי הזכויות החזיקו חלקים מסוימים בקרקע, והקימו בתי עסק, כל אחד בחלקו שלו.
חלק מהחלקה, העובר על אחזקת חלק מהבעלים, ייועד בתכנית לייעוד של דרך. כאן עולות השאלות– איך תתבצע חלוקת התמורה במסגרת פירוק השיתוף? האם השותף שעל חלקו עוברת פיזית ההפקעה ייאלץ לקבל שווי נמוך יותר לאור העובדה כי ייעוד הקרקע שלו הוא דרך, ושאר השותפים שעליהם לא "נופלת" ההפקעה, ייהנו משווי גבוה יותר? או שמא יישאו כל השותפים בנטל ההפקעה, לאור העובדה כי הרישום בטאבו במשותף?

מוערך כי פועלים כ- 250 קניונים ומרכזי קניות. מתוכם, כ- 113 ממוקמים באזור המרכז והשרון, ומהווים נתח כמותי של כ- 45%. מבחינת התפלגות בין מרכזי קניות פתוחים לסגורים, כ- 55% ממרכזי הקניות הינם סגורים.

המונח "תביעת השתקה" הוא יצור חדש יחסית; הן בפסיקת בתי-המשפט ובוודאי שבלשון השגורה בקרב הציבור. סקירת המאגרים המשפטיים מלמדת כי צמד המילים "תביעת השתקה" נזכר לראשונה רק בשנת 2013 (במסגרת ת"א 13375-03-12). הטענה הייתה כה חדשה ובלתי-מבוססת, עד כדי שהגם שנטענה אין לה זכר בפסק-הדין עצמו. לכן, קל להניח כי בשנת 2010 למשל, אדם סביר בישראל כלל לא היה מבין במה מדובר אם היה שומע כי הוגשה כנגד פלוני "תביעת השתקה".