מאמר מקצועי

ההתעמרות המוצאת ביטוייה בצעקות, בקללות וכינויי גנאי; באיומים והפחדות; בהאשמות שווא; בהפצת שמועות מזיקות; בנידוי עובד והחרמתו בעבודה ו/או מבחינה חברתית; במתן משימות משפילות; באי מתן עבודה; בנטילת קרדיט וניצול העובד; בפגיעה בדימויו והמעטה של יכולותיו; בחבלה ביכולתו לבצע את תפקידו; במניעת הזדמנויות ופגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכו'. ארגון העבודה הבינלאומי הגדיר התעמרות […]

"הגורם המארגן" בקבוצת רכישה בעקבות ו"ע 63863-12-12 פ.א אריה פרידמן (2006) בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה מחברים: יוסי אלישע, עו"ד ורו"ח; ד"ר בני קלדרון, עו"ד; דורית הרצברג, עו"ד "קבוצת רכישה" לעניין חוק מיסוי מקרקעין ולעניין חוק מס ערך מוסף הינה קבוצה המורכבת מרוכשים שהתארגנו ע"י "גורם מארגן" במטרה לבנות נכס בבנייה משותפת בטרם רכישת […]

"נדגמת להשתתף בסקר מיוחד". נדמה כי מספר הודעות ה-SMS הדומות שנשלחו לאזרחי ישראל במסגרת בחירות 2019 עבר את גבול הטעם הטוב. לחברות הסקרים (ולמי שמזמין אותם) זוהי דרך נוחה ומהירה להגיע לרחשי ליבו של הבוחר הישראלי – אך זו גם פלטפורמה נוחה להטיית סקרים והשפעה על קבלת החלטות הבוחרים אם הסקרים לא כוללים את כל המפלגות העומדות לבחירה. יו"ר ועדת הבחירות החליט להילחם בכך. בהחלטה שנתן ביום 26.3.19, קבע כי חברות התקשורת עלולות להיות אחראיות בגין הפצת הודעות כאמור על ידי משתמשיהם, כולל משתמשי קצה שאינם לקוחות ישירים שלהם אם לא יסייעו לחשוף את שמות השולחים.

ניכור הורי היא מציאות שבה הורה אחד גורם לילד או לילדים להתנכר להורה האחר, זהו תהליך הדרגתי של מידור הקשר של הילדים עם ההורה. אין ספק שמדובר באחת התופעות המכוערות, הקשות והבעייתיות ביותר, המלוות סכסוכים בתוך המשפחה ועלולה להיות לה השפעה למשך שנים רבות בעתיד.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), שהוצא מכוח חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן בהתאמה: "הצו" ו-"החוק" או "חוק איסור הלבנת הון") מטיל על הבנקים חובות של קבלת מידע וחובות דיווח במטרה לאתר פעילויות חריגות שעלולות להצביע על פעולות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור.

על פי מחקרים אקדמיים, רק כ-30% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים להתקיים לאחר העברתם לבני הדור השני. פחות מ-10% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים להתקיים לאחר העברה נוספת לדור השלישי.
במילים אחרות, אם החליט מייסד עסק משפחתי להוריש את העסקים לילדיו, קיים סיכון ממשי, בהסתברות של 70%, שילדיו לא יזכו ליהנות מפירות העסק שהקים בעמל רב, וסיכון של כ-90% (!) שנכדיו לא יוכלו לעשות כן.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות על פיו מטילים על מקומות עבודה הנותנים שירותים לציבור ומועסקים בהם למעלה מ-25 עובדים חובה לפעול להעסיק אנשים עם מוגבלות, ע"י חיוב בביצוע התאמות וקביעת יעדי העסקה (3% עובדים עם מוגבלות מקרב כלל העובדים במקום עבודה בו מועסקים למעלה מ- 100 עובדים). לשם עמידה בהוראות החוק והתקנות מעסיקים […]

תארו את התרחיש הבא: מפעל תעשייתי מתכנן הרחבה של מתקן ייצור קיים. הוא מתקשר עם קבלן לצורך ביצוע עבודות תשתית למתקן. במהלך העבודות פוגע הקבלן בשוגג בצנרת שמובילה חומר מסוכן ושבטעות לא סומנה כנדרש. הפגיעה גורמת לדליפת חומר מסוכן המתפשט באזור ויוצר אירוע זיהום אוויר וריח בישוב שכן. כוחות חירום שמגיעים למפעל מבקשים מידע אודות החומר שדלף אולם המידע אינו זמין באופן מיידי בידי צוות החירום המפעלי. לאחר סיום האירוע וכנהוג במקרים כאלה, המשרד להגנת הסביבה מזמן את מנהלי החברה לשימוע, דורש לקבל את מסמכי התחקיר הפנימי ושוקל לפתוח בחקירה פלילית כנגד החברה ומנהלים בה. במקביל, תושבים מפעילים לחץ על המשרד בשל קרבתו ליישובם ופותחים בקמפיין ציבורי. בנוסף, השבתת המפעל לפרק זמן בעקבות האירוע גורמת לעיכוב באספקת סחורה ללקוחות, על כל המשתמע מכך.

הזכות להכרזה על סכסוך עבודה אינה רק זכות חוקית המעוגנת בסעיף 5 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז – 1957. זוהי זכות עם היבטים חוקתיים מובהקים. וחוקתיותה משפיעה גם על פרשנות הזכות החוקית של הכרזה על סכסוך עבודה.
ההכרזה על סכסוך עבודה הינה הביטוי הממשי והמוחשי של זכות ההתארגנות, הזכות למשא ומתן קיבוצי, הזכות לשביתה, הזכות לכבוד והזכות לעבוד.

א. מבוא ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 ("התיקון"). התיקון ערך שינויים מהותיים ומקיפים בחוק ההגבלים העסקיים (שמעתה ייקרא חוק התחרות הכלכלית; "החוק"), ובכלל זה, הורחבה הגדרת המונח "בעל מונופולין" בחוק, כך שמעתה ייחשב כבעל מונופולין, לא רק מי שמרכז נתח שוק גבוה […]