מאמרים וחדשות

ההשבתה החלקית של המשק, ובמיוחד אחרי ההחמרות האחרונות על סגירת עסקים ואיסור התכנסות, פוגעת בצורה אנושה בעסקים רבים, גדולים וקטנים כאחד. הרבה מתקשים לספק שירות שהתחייבו, או לספק מוצרים בזמן נקוב, או במילים אחרות – קיים חשש להפרות רבות של חוזים, שרק הולך ומעצים.. אז מה צריך לעשות כאשר רואים שאין באפשרות העסק לקיים התחייבות? מה עושים כאשר ספק מודיע כי אינו יכול לעמוד בזמנים? עו"ד אוהד אלקסלסי ממשרד הרצוג פוקס נאמן מסביר את הפעולות שצריך לבצע.

במהלך השבועות האחרונים אנו עדים להתרחשותו של משבר גלובלי חסר תקדים בעטייה של התפשטות נגיף הקורונה, שהשלכותיו הולכות ומתעצמות באופן תדיר, כפועל יוצא של היזון חוזר בין התפשטות הנגיף לבין החרפת הצעדים בהם נוקטות מדינות העולם במאמץ למנוע זאת. צעדים אלה לא התבצעו בחלל הריק, והם גררו תגובת שרשרת של צמצום דרמטי בהיקפי הפעילות העסקית והמסחרית, לצד תנודתיות חריפה במסחר בבורסות בעולם.

דווקא בימים אלה עלינו להסתכל קדימה, להתכונן ליום שאחרי, ולהגיע אליו ערוכים ומוכנים. חלק מתכנון נכון כולל המשך קיום פעילויות (בכפוף לדין), התנעת הליכים לקראת "היום שאחרי", וקביעת אסטרטגיה ארוכת טווח.

לאור המשך משבר מגיפת הקורונה, אתגרים חדשים הניצבים בפנינו ופרסום ההיבטים המשפטיים השונים הנוגעים לקיום חוזה ועילות כח עליון , ניהול מערך סיכונים ומתווה פיצוי אפשרי , להלן אנו מביאים מספר דרכי פעולה אפשריות למניעה או לצמצום נזקים לחברות ועסקים הסובלים מכך שהתחייבויות חוזיות אינן מקוימות או מקוימות בחלקן.

מגפת הקורונה שפקדה את מדינת ישראל, לא פוסחת גם על ענף הבנייה, ועלולה להעמיד יזמים ורוכשים רבים בפתחו של משבר כלכלי בענף, אשר יביא לעיכוב בתחילתם של פרויקטים חדשים, האטת קצב מכירות של פרויקטים קיימים, דחייה בביצוע תשלומים על ידי רוכשי דירות (ואי עמידה בהם כלל) ועיכוב במועדי מסירה של דירות בפרויקטים קיימים.

בימים אלו כולנו עדים למשבר עולמי חמור כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף מדינה, וככל שהדברים נוגעים לחיי המסחר והכלכלה בישראל, ניתן לראות בבירור, השלכות כלכליות קשות ביותר על עסקים וחברות רבות, במיוחד כאלה שנמצאים בקשרי מסחר חוצי יבשות.

בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".

לקוחות יקרים לאור המצב במשק הישראלי והעולמי אנו ב-BDI ערוכים לכל תרחיש על מנת לתת לכם כתמיד את השירות הטוב המהיר וברמה הגבוהה ביותר. אנו זמינים עבורכם בכל האמצעים: טלפון קווי, סלולאר, דוא"ל, ווטאפ, פייסבוק , וכמובן מערכות המיחשוב ואתרי החברה עובדים כסדרם . בברכת בריאות טובה!

81% מעורכי הדין בישראל סבורים כי יש להגביל קדנציות של ראש ממשלה

פערי שכר?
56% מהמנהלות בישראל סבורות כי השכר שלהן אינו הולם את תפקידן
38% מהנשים המנהלות בגילאים עד 35 לא יציעו עצמן לקידום בתפקיד מתפנה בארגון גם אם הוא עונה על כישוריהן
נשים מנהלות עד גילאי 35 לחוצות פחות מגברים מנהלים בשכבת הגיל שלהן

נושאי דירוג : שילוח ועמילות מכס, ליסינג תיפעולי והשכרת כלי רכב, תחבורה