"העובדות שעושות את העבודה"

פסיכולוגים מזומנים לתת עדות בשני מקרים עיקריים. האחד הוא בהליך פלילי, כאשר הוגשה במשטרה תלונה על עבירה, למשל בשל פגיעה מינית או כל פגיעה אחרת במטופל או על ידיו. במקרה כזה המשטרה מבקשת לחקור את התלונה ונעזרת בידע שבידי הפסיכולוג, וכאשר מוגש כתב אישום ומתנהל משפט נשמעת עדותו גם במשפט.

המקרה השני הוא בסכסוך בין צדדים. בעולמנו זהו סכסוך משפחתי בדרך כלל, למשל בין שני הורים. במצב כזה אחד הצדדים מבקש לזמן את הפסיכולוגית להעיד בבית המשפט ולעיתים מבקש גם תצהיר, שהוא עדות בכתב. במקרה כזה המשטרה אינה מעורבת. כאשר אחד הצדדים מזמן את הפסיכולוגית לבית המשפט ינסה גם עורך הדין של הצד השני להשתמש בעדותה כדי לצבור יתרון ולהכניע את הצד השני לרצונותיו ולדרישותיו.

חשוב להבהיר כי מתן עדות אינו חקירה. פסיכולוג (כמו כל אזרח) שנקרא לעדות במשטרה (להבדיל מחקירה) אינו חייב על פי החוק לבוא ולתיתה (להבדיל, מי שמזומן לחקירה כחשוד חייב כמובן להתייצב ואף נחקר באזהרה ולפיה מה שיאמר עשוי לשמש ראיה בבית המשפט). ועם זאת אנחנו ממליצים תמיד לבוא לתת עדות הן משום שזהו המעשה האזרחי ההגון הן משום שאם לא יעיד הפסיכולוג, עלול להיווצר הרושם שהוא מבקש להסתיר דבר מה. העדות נדרשת לחקירה וכדי להגיע אל האמת, וראוי לסייע למשטרה לשם כך. על כל פנים, כדאי לבדוק באיזה עניין נדרשת העדות.

לעומת זאת, הזמנה לעדות בבית משפט (ובכלל זה בבית הדין הרבני) מחייבת, ויש להתייצב במקום ובמועד שנקבעו (אפשר לבקש לשנות את המועד אם יש מניעה מוצדקת מלבוא באותו היום (למשל בשל טיסה או טיפול רפואי).

לפני הכול חשוב לזכור שהפסיכולוגית שהוזמנה להעיד אינה הנאשמת ואינה העומדת לדין אלא ממלאת את חובתה האזרחית. ועם זה העמידה על דוכן העדים, או הישיבה לתשאול מול שוטרת, היא חוויה מלחיצה לכל אחד. כדי לסייע לכם במקרים כאלה ניסחנו כמה כללים בסיסיים שיקלו עליכם את המעמד הלא נעים הזה:

 הכלל הראשון במתן עדות הוא אמירת האמת.
 הכלל השני הוא מתן תשובות על השאלות ולא מתן מידע שלא התבקש.
 הכלל השלישי הוא שאין צורך להשיב מייד בעת העדות עצמה. מותר לחשוב רגע על השאלה שנשאלה ועל תשובתכם. מותר לבקש לשמוע את השאלה שוב.
 הכלל הרביעי הוא מתן תשובות שמתארות עובדות בלבד, לא סברות או השערות או הערכות או דעות (אלא אם כן זאת עדות של מומחה, ועל כך בהמשך).

ההמלצה החשובה מכל אלה היא הכלל הרביעי – היצמדות לעובדות: ציון הדברים שנאמרו, מתי הם נאמרו ומי אמר אותם. גם אם שאל אותך עורך הדין החוקר אותך על דוכן העדים ל"דעתך" ואף דרש לשמוע את "פרשנותך" לדברים, לא חלה עליך חובה להשיב, קל וחומר בתשובה חד-משמעית. במילים אחרות, נסו שלא לענות על שאלות שהתשובות עליהן הן השערה או סברה או דעה אישית או פרשנות. בתשובה על שאלה כזאת יש לומר כי אתם מבקשים לענות אך ורק על שאלות בנוגע לעובדות. זכרו – העד אינו השופט, לא כל שכן הנאשם.

 

עו"ד אדר גרין, עו"ד צ'רלי בוזגלו  

משרד צ'רלי בוזגלו עורכי דין ונוטריון, יועמ"ש הפ"י

אם תנהגו כך, תימנעו מספקולציות וממניפולציות של עורכי הדין שיחקרו אתכם ויוודאו שתשובותיכם יוצגו כפרשנות "עובדתית" שמחזקת את טענות בעל הדין שהם מייצגים.

נסייג ונאמר כי במקרה שהשופט מבקש לשמוע את דעתכם, עליכם להשיב בכל הכבוד הראוי.

עוד נסייג שכל האמור לעיל אינו תקף לפסיכולוגית שמעידה כ"עד מומחה" לאחר שהכינה חוות דעת לבקשת אחד הצדדים או לבקשת בית המשפט. בהיותה מומחית מעמדה שונה לחלוטין, והיא מחויבת לתת את התרשמותה, את סברתה או את הערכתה המקצועית.

עוד נסביר כי פסיכולוג שמעיד על מה שנאמר בטיפול מעיד "עדות מפי השמועה", שהרי הוא לא היה עד ישיר לדברים עצמם אלא רק לסיפור על אודותיהם מפי המטופל. העדות נועדה לתמוך בראיות המרכזיות ולסייע להן והיא אינה מכריעה.

והערה אחרונה לפני סיום. המאמר הקצר הזה אינו נוגע בשאלות חיסיון פסיכולוג מטופל והיקפו, המקרים שבהם אפשר להסירו והאופן שבו אפשר להגן עליו (בין שבמתן עדות בעל פה ובין שבמסירת מסמכים מתיק הטיפול). נאמר בקצרה כי בדרך כלל פסיכולוג מוזמן לעדות לאחר שוויתר המטופל על החיסיון או בעקבות זימון מבית המשפט, ולכן אין מניעה להעיד. אם נשאלתם בזמן מתן העדות על פרטים שאינם רלוונטיים למקרה ויש בהם משום פגיעה יתרה בפרטיות המטופל, אפשר לבקש מבית המשפט לאפשר לכם שלא להשיב מהסיבה הזאת. מובן שאם בית המשפט אינו מקבל את בקשתכם ומורה לכם לענות, עליכם לעשות זאת.

נסכם: אומנם מעמד העדות אינו נעים, אך יש לראות בו מעשה שמסייע לבית המשפט להחליט במקרה שלפניו, ולפסיכולוגים המעידים אין אינטרס שנוטה למי מהצדדים. על כן אתם יכולים להירגע ולהיות בטוחים בעצמכם על דוכן העדים.

עדות מוצלחת.

---

צ'רלי בוזגלו עורכי דין ונוטריון