"היינו בסרט הזה"
בעקבות פניות מעניינות לייעוץ שוטף של חברי הפ"י, החלטנו להקדיש את הפינה המשפטית הפעם לשימוש באמצעים טכנולוגיים לתיעוד התערבויות טיפוליות באמצעות הקלטה קולית והסרטה, פעולות שהיום קל מאוד לבצע ולשמור באמצעיים דיגיטליים, והמעלות שאלות משפטיות רבות – החל בשאלה אם מותר לתעד התערבות פסיכולוגית בדרך של הקלטה או אף הסרטה? עבור בשאלה אם תיעוד שכזה יכול להיכלל ברשומה הפסיכולוגית? וכלה בשאלה האם רשאים למחוק אותו לאחר מעשה?
ראשית נענה לשאלה הבסיסית ביותר: האם מותר בכלל להקליט או להסריט פגישה טיפולית? התשובה היא כן, בכפוף להסכמה מדעת של המטופלים.
כידוע, לעצם הטיפול נדרשת הסכמה מדעת של המטופל, בהתאם לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.[1] הסכמה זו יכולה להינתן גם בעל פה ואפילו "בהתנהגות" (מעצם ההגעה למפגשים), ולאו דווקא בכתב.
אך כאשר יש כוונה של המטפל להקליט או לצלם את המפגשים, יש לקבל לכך הסכמה מדעת בכתב. זאת מכיוון שעלינו להבחין בין ההסכמה לטיפול, שממנה מתחייבת הסכמה לתיעוד הטיפול; לבין ההסכמה של אדם להיות מוקלט או מוסרט בסיטואציה פרטית כל כך.
נכון אמנם שאין איסור בחוק על הקלטה של שיחה כאשר המקליט הוא אחד מבעלי השיחה (ואין הגדרה ברורה של מהי "שיחה") להבדיל מהאזנת סתר[2], וברור כי הסיטואציה הטיפולית היא בעצם "שיחה" בין המטפל למטופל. אך למרות זאת, בשל חובת הסודיות, יחסי הכוחות ועוד, לא ניתן להגדיר את המטפל כ"בעל שיחה" שרשאי להקליט אותה בלי רשות המטופל (זאת לעומת המטופל, אשר החיסיון על הנאמר בטיפול שייך לו והוא זה שיכול להחליט לוותר על הסודיות). לכן במקרה זה יש לפעול בהתאם להוראת חוק הגנת הפרטיות, הקובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו"[3].
[1] סעיף 14-13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.
[2] ר' סעיפים 2-1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, האוסרים הקלטה של שיחה שהמקליט אינו חלק ממנה.
[3] סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981
ומה באשר לשאלה, האם תיעוד מוקלט או מוסרט יכול להיחשב "רשומה פסיכולוגית" או להיכלל ברשומה הפסיכולוגית?
כידוע, הטיפול הרפואי, לרבות טיפול פסיכולוגי, חייב להיות מלווה בתיעוד , המוגדר בחוק כ"רשומה רפואית" (ובמקרה של טיפול פסיכולוגי נהוג לכנותו "רשומה פסיכולוגית" ) צבר הרשומות נקרא "תיק רפואי" (או תיק פסיכולוגי) ועל פי חוק חובה לשמור עליו תקופה מסוימת . כל עוד הרשומה נשמרת אין למחוק או לבטל אותה או חלקים ממנה. כך למשל מורה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיום 15/12/2019: "אין לבטל או למחוק מידע מתוך הרשומה הרפואית" .
באופן מסורתי, תיעוד הטיפול הוא תיעוד כתוב על ידי המטפל, בין בכתב ידו ובין בהקלדה במחשב. אך ההגדרה החוקית של החוק אינה מחייבת כי התיעוד יהיה תיעוד כתוב. כך מוגדרת הרשומה הרפואית בסעיף 2 (סעיף ההגדרות) לחוק זכויות החולה:
"רשומה רפואית" – מידע לפי סעיף 17 המתועד בדרך של רישום או צילום, או בכל דרך אחרת, לרבות התיק הרפואי של המטופל שבו מצויים מסמכים רפואיים על אודותיו;
כלומר, על פי החוק, המידע הנכלל ברשומה הרפואית מתועד בכל דרך – רישום (כנהוג בדרך כלל), צילום, מסמכים שונים שנאספו לתיק הרפואי או תיעוד "בכל דרך אחרת", ומכאן שניתן לתעד את הטיפול גם בדרך של הקלטה או הסרטה.
הדבר מוביל לשאלה נוספת. האם מותר למחוק הקלטות או סרטונים של הטיפול?
התשובה היא כי אם מטרת ההקלטה או ההסרטה (או אחת ממטרות ההקלטה או ההסרטה) היא תיעוד הטיפול לצורך העתיד – אם לשמירת הרצף הטיפולי במעבר בין מטפלים ואם לצורך מעקב עתידי אחר – אזי יש לכלול את החומרים המוקלטים ברשומה הפסיכולוגית ובתיק הפסיכולוגי, תחת כל הוראות הסודיות הנוגעות לכל רשומה רפואית. במקרה כזה אסור למחוק את החומרים, גם לא לבקשתו של המטופל. כזכור, יש להחתים את המטופל מראש על הסכמה להקלטה או להסרטה, ובמקרה כזה מומלץ להבהיר בטופס ההסכמה כי החומרים יישמרו בתיק הפסיכולוגי ולא יימחקו. מובן שבהיותם חלק מן הרשומה הפסיכולוגים גם ההקלטות והסרטונים יימסרו למטופל על פי בקשתו, בהתאם לכללי מסירת הרשומה הרפואית .
לעומת את, אם התכלית היחידה של ההקלטה או ההסרטה היא למטרות הדרכה או הוראה, ניתן שלא לכלול את החומרים ברשומה, ובלבד שהדבר מובהר בטופס ההסכמה להקלטה/הסרטה שעליו חותם המטופל. במקרה כזה מותר למחוק את החומרים לבקשת מטופל או ביוזמת המכון/המטפל, ואין לשמור את החומרים ביחד עם הרשומה הרפואית של המטופל. כל עוד החומרים נשמרים, יש להקפיד למנוע אפשרות של זיהוי המטופל.
לסיכום, אין ספק כי קלות ההקלטה וההסרטה היום מספקת כלי נוח מאין כמוהו לתיעוד הטיפול, אם לצורך הוראה והדרכה, ואם לצורך הרשומה הרפואית. אך יש לקחת בחשבון כי הדבר דורש ניהול וארגון של התיקים הרפואיים לרבות החומרים הדיגיטליים, תוך שמירה קפדנית, כמו תמיד, על פרטיות המטופלים ועל סודותיהם.
אקשן.