קמהדע

קשה להאמין אך השנה "אחגוג" חמש עשרה שנה מאז שלגמרי במקרה הפרקטיקה המקצועית שלי החלה להתמקד בממשק בין תעשיית ההיי טק וההון סיכון, אז בהתהוות, של סין לבין זו של ישראל. מטבע הדברים, מעת לעת נתבקשתי לשתף חברים ולקוחות בלקחים שהפקתי במהלך שנים אלה ואת חלקם אני משתף אתכם להלן:

לאחרונה, מתחם בדרום תל אביב נמכר במסגרת הליך פירוק שיתוף והעלה שאלות מורכבות בכל עניין חלוקת תמורת הקרקע. המתחם רשום בטאבו כחלקה אחת במושע, למרות שבמשך עשרות שנים קיימת חלוקה מוסכמת בעין. כלומר, בעלי הזכויות החזיקו חלקים מסוימים בקרקע, והקימו בתי עסק, כל אחד בחלקו שלו.
חלק מהחלקה, העובר על אחזקת חלק מהבעלים, ייועד בתכנית לייעוד של דרך. כאן עולות השאלות– איך תתבצע חלוקת התמורה במסגרת פירוק השיתוף? האם השותף שעל חלקו עוברת פיזית ההפקעה ייאלץ לקבל שווי נמוך יותר לאור העובדה כי ייעוד הקרקע שלו הוא דרך, ושאר השותפים שעליהם לא "נופלת" ההפקעה, ייהנו משווי גבוה יותר? או שמא יישאו כל השותפים בנטל ההפקעה, לאור העובדה כי הרישום בטאבו במשותף?