שווקים בעולם ספגו זעזוע קשה בעקבות החלטת מוסקבה לצאת למלחמה, ואת אותותיה עוד נראה בעתיד. אלה ההשלכות של המלחמה והסנקציות נגד פוטין על הכלכלה שלנו פה בישראל.
עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".
באחד המקרים ,שנדונו באחרונה בפני מפקח על רישום מקרקעין פתח תקוה, מאיר פורת נדונה שאלה מעניינת האם נציגות הבית המשותף רשאית ובעלת סמכות חוקית להתנות תנאים לבעל זכויות בבניין המשותף המעוניין להתקין עמדת טעינה חשמלית בחנייה הפרטית שלו , למשל, חובת ביטוח צד ג' והתחייבות אישית לשאת בנזקים עתידיים, ככל שיהיו. תביעה התובע התקבלה להורות על צו להתקנת עמדת הטעינה.
כיום מקובל, בהרבה מאד הסכמים, במיוחד בהסכמי רישיונות תוכנה, הסכמי ייצור, הסכמים למתן שירותי מחשוב והסכמי ייעוץ, לכלול "סעיף הגבלת אחריות" במסגרתו מבקש היצרן/ הספק/ נותן השירותים/ היועץ להגביל את אחריותו, לנזקים שהוא עשוי לגרום ללקוח עמו הוא מתקשר. הגבלה של האחריות בדרך כלל תתייחס הן לסוג הנזק והן לגובה האחריות מבחינה כספית.