מאמר מקצועי

דווקא בימים אלה עלינו להסתכל קדימה, להתכונן ליום שאחרי, ולהגיע אליו ערוכים ומוכנים. חלק מתכנון נכון כולל המשך קיום פעילויות (בכפוף לדין), התנעת הליכים לקראת "היום שאחרי", וקביעת אסטרטגיה ארוכת טווח.

לאור המשך משבר מגיפת הקורונה, אתגרים חדשים הניצבים בפנינו ופרסום ההיבטים המשפטיים השונים הנוגעים לקיום חוזה ועילות כח עליון , ניהול מערך סיכונים ומתווה פיצוי אפשרי , להלן אנו מביאים מספר דרכי פעולה אפשריות למניעה או לצמצום נזקים לחברות ועסקים הסובלים מכך שהתחייבויות חוזיות אינן מקוימות או מקוימות בחלקן.

מגפת הקורונה שפקדה את מדינת ישראל, לא פוסחת גם על ענף הבנייה, ועלולה להעמיד יזמים ורוכשים רבים בפתחו של משבר כלכלי בענף, אשר יביא לעיכוב בתחילתם של פרויקטים חדשים, האטת קצב מכירות של פרויקטים קיימים, דחייה בביצוע תשלומים על ידי רוכשי דירות (ואי עמידה בהם כלל) ועיכוב במועדי מסירה של דירות בפרויקטים קיימים.

בימים אלו כולנו עדים למשבר עולמי חמור כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף מדינה, וככל שהדברים נוגעים לחיי המסחר והכלכלה בישראל, ניתן לראות בבירור, השלכות כלכליות קשות ביותר על עסקים וחברות רבות, במיוחד כאלה שנמצאים בקשרי מסחר חוצי יבשות.

בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".

אומנם מוקדם מדי לאמוד את הנזק הסופי בחיי אדם ואת העלויות הכספיות אשר תנבענה עד שמערכות בריאות הציבור יצליחו לבסוף להשתלט על וירוס הקורונה (או ליתר דיוק נגיף ה-Covid 19), אך ניתן להתחיל להעריך את הנזק שצפוי להיגרם לכלכלת סין בפרט ולכלכלה העולמית בכללותה.

כיצד על מעסיקים לנהוג במצב בו קיים חשש כי עובדיהם נדבקו בנגיף

לאחרונה, מתחם בדרום תל אביב נמכר במסגרת הליך פירוק שיתוף והעלה שאלות מורכבות בכל עניין חלוקת תמורת הקרקע. המתחם רשום בטאבו כחלקה אחת במושע, למרות שבמשך עשרות שנים קיימת חלוקה מוסכמת בעין. כלומר, בעלי הזכויות החזיקו חלקים מסוימים בקרקע, והקימו בתי עסק, כל אחד בחלקו שלו.
חלק מהחלקה, העובר על אחזקת חלק מהבעלים, ייועד בתכנית לייעוד של דרך. כאן עולות השאלות– איך תתבצע חלוקת התמורה במסגרת פירוק השיתוף? האם השותף שעל חלקו עוברת פיזית ההפקעה ייאלץ לקבל שווי נמוך יותר לאור העובדה כי ייעוד הקרקע שלו הוא דרך, ושאר השותפים שעליהם לא "נופלת" ההפקעה, ייהנו משווי גבוה יותר? או שמא יישאו כל השותפים בנטל ההפקעה, לאור העובדה כי הרישום בטאבו במשותף?

דירת מגורים, בהתאם לסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, הגדרת דירת מגורים נתונה לשתי חלופות: הראשונה- דירה המשמשת למגורים. השנייה – דירה המיועדת לפי טיבה למגורים. בחלוף השנים דן ביהמ"ש לא אחת בהגדרות אלו, בהלכת כורש נקבע כי המושג "לפי טיבה" משמעו כי קיימים בדירה סממנים המעידים על היותה דירה, כגון: מטבח, אמבטיה שירותים – למעשה […]