BDI

שוב ושות'

מקרקעין, תכנון ובניה, מיסוי מקרקעין והיטלי השבחה, התחדשות עירונית

פרופיל

שנת הקמה 1957
כתובת הירקון 5, בני ברק – מגדל לייף אשטרום - ראה מפה
טלפון 03-6942000
פקס 03-6942001
דוא"ל [email protected]
אתר החברה www.shoob.co.il
   
   

מנהלים

שמואל שוב, שותף מנהל, שוב ושות'

שמואל שוב

שותף מנהל

נעמה שיף, שותפה, שוב ושות'

נעמה שיף

שותפה

אביעד שוב, שותף, שוב ושות'

אביעד שוב

שותף

מלי רוזנבלום, שותפה, שוב ושות'

מלי רוזנבלום

שותפה

שושי בריזון, שותפה, שוב ושות'

שושי בריזון

שותפה

הילה לביא-יתים, שותפה, שוב ושות'

הילה לביא-יתים

שותפה

אודות שוב ושות'


משרד שוב ושות' הנו אחד מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ בכל תחומי המקרקעין, התכנון והבנייה והתחדשות עירונית. מאז היוסדו בשנת 1957, על ידי עו"ד משה שוב ז"ל מספק המשרד ללקוחותיו סל שירותים משפטי מלא בכל מגוון תחומי הנדל"ן, מה שהופך אותו לייחודי בעומק המומחיות שלו בדיני מקרקעין ובדיני תכנון ובנייה. למשרד שוב ושות' מוניטין מעולה, ועל לקוחותיו נמנים יזמים, חברות נדל"ן ובנייה ציבוריות ופרטיות מהמובילות במשק לצד לקוחות פרטיים רבים.

המשרד כולל 25 עורכי דין, 9 מתמחים, צוות מנהלי תומך ומחלקה המתמחה ברישום מקרקעין, פרצלציות (הליכי איחוד וחלוקה) ובתים משותפים.

תחומי המומחיות של המשרד
ייצוג בעסקאות נדל"ן מורכבות וסבוכות – המשרד מעניק ללקוחותיו ייצוג מלא בכל שלבי העסקה, החל בבדיקת נאותות וייעוץ ברכישת הקרקע, הוצאה לפועל של העסקה, מו"מ וניסוח של ההסכמים הרלוונטיים (לרבות יוזמות משותפות והסכמי מימון), דרך תהליך אישור התוכנית להשבחת הנכס, ביצוע אופטימיזציה לשימוש בנכס, וכלה בטיפול בעניינים מול הרשויות השונות, לרבות רשויות המס.
המשרד מלווה לקוחות בעסקאות מול קבלנים ויזמים, הן במו"מ המסחרי ככל ומתבקש והן בחוזים השונים בכל הנדרש הן בבניה למגורים והן בייעודים אחרים כמסחר, תעסוקה, הן בבניה למגורים והן בייעודים אחרים כמסחר, תעסוקה, משרדים, דיור מוגן וכד'.
פיתוח נדל"ן וטיפול בסוגיות מקרקעין סבוכות – המשרד מתמחה בליווי וסיוע לקידום אישור תב"עות פשוטות ומורכבות וכן בטיפול באיגודי מקרקעין וחלוקת המקרקעין לבעלי הזכויות בהם לאחר הפשרת המקרקעין לבנייה, ובהליכים מורכבים הדורשים עבודה מול רשויות המס ורשויות התכנון העירוניות. לאורך השנים טיפל ומטפל המשרד בליווי תכנוני של מתחמי קרקע גדולים ומרובי בעלים במערב ראשון לציון, מתחם ה-1,000, בת-ים, שדה דב, עבר הירקון, פי גלילות, מתחם סומייל, חוף התכלת הרצליה, נתניה, הגוש הגדול, ח/500, התחנות המרכזיות בתל-אביב, מתחמים נרחבים בחדרה, מורדות לינקולן בחיפה, אזורי נופש מטרופוליני בפ"ת ובראשל"צ ועוד.
המשרד מאגד את בעלי הקרקע לקידום משותף של הפרויקטים ובמידת הצורך מקדם הליכי פירוק שיתוף מורכבים.
טיפול בהפקעות, בתביעות על-פי סעיף 197 והתנגדויות – המשרד מנהל תביעות פיצויים בשל פגיעה הנובעת מאישורה של תב"ע (סעיף 197) ופיצוי הפקעות כנגד גופי התכנון, נת"י, נת"ע רמ"י ועוד. וכן מייצג בעלי זכויות בכל הנוגע לפגיעות והשפעת תשתיות כגון רכבת קלה, מטרו ועוד. כמו כן המשרד מלווה התנגדויות לתוכניות פוגעות הכולל ייצוג מתנגדים ויזמים.
היטלי השבחה ומיסוי מקרקעין – טיפול בהיטלי השבחה לרבות ניהול הליכים בפני שמאי מכריע, ועדות ערר ובתי משפט, ייצוג מול משרדי מיסוי מקרקעין, ניהול השגות ועררים על שומות, הפחתות מיסי נדל"ן וייצוג בענייני מיסוי עירוני.
ייצוג בכל הערכאות – משרד שוב ושות' מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות הרלוונטיות בתחום המקרקעין והבנייה לרבות: ועדות מקומיות, ועדות ערר, ועדות מחוזיות, עתירות מנהליות, המועצה הארצית וכדומה, ובבתי המשפט האזרחיים והמנהליים, כולל בית המשפט העליון.
התחדשות עירונית – המשרד מתמחה בתחום ההתחדשות העירונית ומקדם אלפי יחידות דיור בענף, גם בליווי ובייצוג דיירים וגם בייצוג יזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית, תוך הענקת ליווי משפטי מקיף וצמוד, החל בשלב ההחלטה העקרונית על ביצוע הפרויקט, דרך ניתוח ובחירת ההצעות מטעם היזמים, ניהול המו"מ, ליווי התכנון ועד לסיום הפרויקט.

תקדימים משפטיים (דוגמאות בלבד)
במהלך השנים הצליח משרד שוב ושות' להגיע לפסיקות תקדימיות רבות בתחום המקרקעין, שביניהן, בין היתר (חלקי בלבד):
•פסק הדין “חממי נגד הוועדה המקומית ראשון לציון" שבו קבע בית המשפט העליון לראשונה כי במסגרת תביעת פיצויים בגין אישור תוכנית בניין ערים הפוגעת בבעל הקרקע – אין להפחית 40% מסכום הפיצוי, כפי שהיה נהוג עד מועד הפסיקה.
•החברה להפצת פרי הארץ נגד המועצה המקומית כפר סבא – תביעת פיצויים, שבה הוגדרה לראשונה מה מהווה פגיעה “סבירה" שמעבר לה על הרשויות לפצות את בעלי המקרקעין.
•הר נגד הוועדה המקומית נתניה – פסיקה חדשנית על אפשרות הפיצוי עקב הקפאה באמצעות תוכנית.
•משה שוב נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק – החלטה שניתנה על ידי ועדת הערר המחוזית במסגרתה בוטלו תנאים לפי ס' 77 ו-78 שפרסמה הועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק המתנים הוצאת היתרי בניה לתמ"א 38 בהקצאת שטח ציבורי בקומת הקרקע של המגרשים.
•שלום ירושלים דיבון ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה – פסיקה בעליון בדיון נוסף כי בעל זכויות בקרקע שבנה דירה והוא או קרובו מתגוררים בה לפחות 4 שנים לאחר סיום הבניה יהא זכאי לפטור מתשלום היטל השבחה, זאת ללא קשר למספר הבעלים באותה הקרקע שיבקשו לנצל זכות זו.
•ועדה מקומית לתו"ב בתל-אביב נ. נוף ים כחול לבן בע"מ – העליון פסק, כי שימוש חורג מהיתר לא מהווה אירוע מס עצמאי בגינו יש לחייב היטל השבחה.
•ת.א 36720-10-12 סביוני יבנה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יבנה – בית המשפט פסק כי על הרשויות לפצות חברת בנייה בגין עיכוב הליכי תכנון על פי חישוב של הפסד תשואה שנתית של הקרקע.

 

אולי יעניין אותך גם


Coface Bdi : שיח מנהלות משאבי אנוש ב4/7

עולם העבודה והחברות שהכי טוב לעבוד בהן

פס"ד שילוני נ' ויילר – חובות הדירקטוריון באישור הנפקה פרטית לבעל השליטה (פישר בכר חן וול אוריון ושות')

פסק דין זה[1] הינו אחד מפסקי הדין המשמעותיים שניתנו השנה ביחס לממשל תאגידי ולאישור עסקאות עם בעל שליטה. בית המשפט המחוזי נדרש בעניין זה לשאלה משפטית חדשה ותקדימית – האם הנפקה פרטית של מניות לבעל שליטה בחברה ציבורית יכולה להתבצע בשווי השוק של המניה בבורסה, מבלי לבצע הערכת שווי, או שעל החברה לבצע הערכת שווי […]

לעדכן ולרענן את דיני המיסים והביטוח הלאומי – נחום פריידקס

עוד בתחילת המאה העשרים נאמר במג'לה (קודקס חוקים עותומאני שחל גם בארצנו) ש"עם שינוי הזמנים משתנים הדינים עימהם". ואכן הזמנים השתנו אך למחוקקים שלנו לא היה כנראה זמן ועניין לעדכן את הדינים ולהתאימם לחברה שהשתנתה. המג'לה בוטלה כבר בישראל (שנים רבות אחרי ביטולה בטורקיה), אך את מס ההכנסה משלמים אנו עדיין על פי פקודה מנדטורית שתוקנה מאות פעמים אך טרם הוחלפה בחוק ישראלי מותאם לזמנים החדשים. כך למשל, את הוצאות הפחת מחשבים עדיין על פי תקנות משנת 1941. בראש רשימת העסקים הזכאים לפחת מופיעים עדיין "בתי חרושת לקרח". עידן הקרח חלף אמנם מזמן אך הרשויות שלנו טרם עודכנו בכך. התקנות גם מפרטות עדיין את שיעורי הפחת על סוסים וחמורים שהיו בזמנו אמצעי ייצור חשוב, ואילו "פקודת המיסים (גביה)" מגדירה מי הוא "מוכתר" הכפר (לצורך ביצוע עקולים). פקודת מס הכנסה מטילה מס חברות על גופים הידועים בשם הקוד שלהם שהינו "חבר בני אדם".