BDI

שוב ושות'

מקרקעין, תכנון ובניה, מיסוי מקרקעין והיטלי השבחה, התחדשות עירונית

פרופיל

שנת הקמה 1957
כתובת רח' ויצמן 2, תל-אביב 6423902 - ראה מפה
טלפון 03-6942000
פקס 03-6942001
דוא"ל [email protected]
רשתות חברתיות
אתר החברה www.shoob.co.il
   

מנהלים

שמואל שוב, שותף מנהל, שוב ושות'

שמואל שוב

שותף מנהל

אודות


משרד שוב ושות' הנו אחד מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ בתחומי המקרקעין, התכנון והבנייה. מאז היווסדו בשנת 1957, מספק המשרד ללקוחותיו סל שירותים משפטי מלא בכל מגוון היבטי מגזר המקרקעין, לרבות: ייצוג בעסקאות נדל"ן מורכבות וסבוכות; פיתוח נדל"ן; שינויי ייעוד הקרקע; מיסוי עירוני, מיסוי מקרקעין והיטלי השבחה; הפקעות; התדיינות משפטית בנושאי מקרקעין; תביעות על-פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (פגיעות תכנוניות) ועוד.

 

למשרד שוב ושות' מוניטין מעולה, ובין לקוחותיו ניתן למצוא רבות מהחברות ומפתחי הנדל"ן העצמאיים המובילים בישראל וכן חברות ניהול.

המשרד כולל 15 עורכי דין, 4 מתמחים ומחלקה המתמחה ברישום פרצלציות (הליכי איחוד וחלוקה) ובתים משותפים. המשרד הינו ייחודי בעומק המומחיות שלו בדיני מקרקעין בשלל צורותיהם השונות.

המשרד מעניק ללקוחותיו שירות וייצוג מלאים בכל שלבי העסקה, החל בבדיקת נאותות וייעוץ על היבטים אחרים של רכישת הקרקע, ההוצאה לפועל של העסקה, משא ומתן וניסוח של ההסכמים הרלוונטיים (לרבות יוזמות משותפות והסכמי מימון), דרך תהליך אישור התוכנית להשבחת הנכס, ביצוע אופטימיזציה לשימוש בנכס, וכלה בטיפול בעניינים מול הרשויות השונות, לרבות רשויות המס.

המשרד מייצג לקוחות בעסקאות קומבינציה ו/או סוגים אחרים של עסקאות נדל"ן לרבות הסכמים על פי תמ"א 38, ומסייע בליווי ברשויות בשינוי ייעוד של קרקעות.

המשרד מלווה לקוחות בעסקאות מול קבלנים, מנהל משא ומתן ועורך חוזים מול דיירים, מטפל בכל העניינים הכרוכים בדיור מוגן ועוד.

המשרד מתמחה בליווי וסיוע לקידום אישור תכניות בניין עיר פשוטות ומורכבות וכן בטיפול באיגודי מקרקעין וחלוקת המקרקעין לבעלי הזכויות בהם לאחר הפשרת המקרקעין לבנייה, ובהליכים מורכבים הדורשים עבודה עם רשויות המס ורשויות התכנון העירוניות, והבנה של השווי האמיתי של המקרקעין.

לקוחות המשרד

בין לקוחות משרד שוב ושות' נמנים חברות נדל"ן ובנייה ציבוריות ופרטיות וכן חברות אחרות, גופים מוסדיים, בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, לקוחות מהמגזר החרדי ולקוחות פרטיים רבים.

טיפול בסוגיות מקרקעין סבוכות

לאורך השנים טיפל המשרד בליווי תכנוני של מתחמי קרקע גדולים, כגון:

  • שטחי מקרקעין נרחבים ומרובי בעלים במערב ראשון לציון, בת-ים, עבר הירקון, פי גלילות, מתחם סומייל (שקם תל אביב), חוף התכלת הרצליה, נתניה, הגוש הגדול, מתחם האלף, ח/500 ועוד.
  • ניהול תביעות פיצויים כנגד רשויות התכנון והבנייה בשל פגיעה הנובעת מאישורה של תוכנית בנין עיר (סעיף 197) או פיצוי הפקעות.

-טיפול בהפחתות היטלי השבחה.

-עררים בנושא תכנון ובניה, עתירות מנהליות.

-ליווי וטיפול בעריכת הסכמים שונים מורכבים.

-הליכי פירוק שיתוף מורכבים.

ייצוג בכל הערכאות

משרד שוב ושות' מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות הרלוונטיות בתחום, לרבות: ועדות מקומיות, ועדות ערר בנושא תכנון ובנייה, ועדות מחוזיות לתכנון ובנייה, המועצה הארצית לתכנון ובנייה וכל יתר מוסדות התכנון.

המשרד מייצג לקוחות בבתי המשפט האזרחיים והמנהליים, כולל בית המשפט העליון.

תקדימים משפטיים

במהלך השנים הצליח משרד שוב ושות' להגיע לפסיקות תקדימיות רבות בתחום המקרקעין, שביניהן, בין היתר:

  • פסק הדין בעניין חממי נגד הוועדה המקומית ראשון לציון, שבה קבע בית המשפט העליון לראשונה כי במסגרת תביעת פיצויים בגין אישור תוכנית בניין ערים הפוגעת בבעל הקרקע – אין להפחית 40% מסכום הפיצוי, כפי שהיה נהוג עד מועד הפסיקה. פסק דין זה חולל מהפכה של ממש בתחום הפיצויים בגין אישור תוכניות פוגעות. פסק הדין אושר מחדש במסגרת דיון נוסף בפני 5 שופטים בבית המשפט העליון.
  • החברה להפצת פרי הארץ נגד המועצה המקומית כפר סבא – תביעת פיצויים, שבה הוגדרה לראשונה מה מהווה פגיעה “סבירה" שמעבר לה על הרשויות לפצות את בעלי המקרקעין.
  • הורוביץ נגד ועדה מקומית רעננה – המשרד ייצג את הורוביץ בפסק הדין שנדון בבית המשפט העליון, בפסק דין שכיום מהווה את הפסיקה המנחה שמגדירה את “סבירות" הפגיעה שאינה דורשת פיצוי.
  • הר נגד הוועדה המקומית נתניה – פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון ובו נקבע פיצוי בגין הקפאת מקרקעין למשך שנים על-ידי תוכניות פיתוח שונות, ולראשונה נקבע היקף הפיצוי תוך הסתכלות על תוכניות שונות וראייתן כתוכנית אחת לצורך חישוב הנזקים.
  • בנק מסד נגד מדינת ישראל – שבו קבע לראשונה בית המשפט העליון כי הבעלים שאדמתו הופקעה זכאי לקבל פיצוי בגין אובדן דמי חכירה עד למועד שבו מדינת ישראל מעניקה את הפיצוי.
  • בנייני ישקו נגד מדינת ישראל – בו פסק בית המשפט העליון כי מינהל מקרקעי ישראל אינו זכאי לתשלום דמי היתר בעת העברת זכויות בנייה בין מגרשים שונים.
  • משה שוב נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק – החלטה שניתנה על ידי ועדת הערר המחוזית במסגרתה בוטלו תנאים לפי ס' 77 ו-78 שפרסמה הועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק המתנים הוצאת היתרי בניה לתמ"א 38 בהקצאת שטח ציבורי בקומת הקרקע של המגרשים.
  • יצחק בן ארצי ו-82 אח' נגד מדינת ישראל – הליך במסגרתו הופסקה אחזקת המדינה במקרקעי העותרים מכח צווים שהוצאו בהתאם לתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.
  • הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר נגד שר האוצר ואח' – במסגרתו קבע בית המשפט העליון כי יש לשום פיצויי הפקעה בגין "דמי חכירה אבודים" על פי דמי שכירות רעיוניים הנגזרים משוויה המשתנה של הקרקע ועוד.
  • שלום ירושלים דיבון ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה – במסגרתו קבע בית המשפט העליון בדיון נוסף כי בעל זכויות בקרקע שבנה דירה והוא או קרובו מתגוררים בה לפחות 4 שנים לאחר סיום הבניה יהא זכאי לפטור מתשלום היטל השבחה, זאת ללא קשר למספר הבעלים באותה הקרקע שיבקשו לנצל זכות זו.
  • ירון ישעיהו בע"מ נ. עירית פתח-תקוה- במסגרתו קבע בית המשפט המחוזי כי לבעל הקרקעין שהופקעו קנויה על פי הוראת סעיף 195(2) לחוק זכות קדימה לרכשם חזרה מקום בו שונה ייעודם, כפוף לקיומם של שני תנאים: הראשון, שינוי הייעוד נעשה על פי חוק התכנון והבניה, והשני הוא שהרשות גילתה דעתה למכרם, להשכירם או להעבירם לצד ג'. בית המשפט חייב, במקרה זה, להשיב בתמורה את המקרקעין לידי העותרת.
  • ועדה מקומית לתו"ב בתל-אביב נ. נוף ים כחול לבן בע"מ – בית המשפט העליון קבע, כי שימוש חורג מהיתר לא מהווה אירוע מס עצמאי בגינו יש לחייב היטל השבחה, אלא אירוע מימוש זכויות בלבד, כך שככל שהיה לפני כן מימוש בדרך של מכר, במסגרתו שולם חוב היטל ההשבחה, לא ניתן יהיה לחייב פעם נוספת בהיטל השבחה בנינו.
  • ת.א 36720-10-12 סביוני יבנה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יבנה ואח' – תביעת החברה נסובה על דרישה לפיצוי בשל הפסדים כספיים שנגרמו לה עקב עיכוב הליכי תכנון בנוגע לקרקע שרכשה החברה במכרז רשות מקרקעי ישראל. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע בפסק דינו כי על הרשויות לפצות את חברת סביוני יבנה בכ-13 מיליון ש"ח. בית המשפט אמד את נזקיה של חברת סביוני יבנה בהפסד תשואה שנתית של הקרקע (6% מערך הקרקע המשתנה מדי שנה בשנה). עוד קבע בית המשפט כי עליית ערך המקרקעין במהלך תקופה זו הינה עובדה שאינה משפיעה על הפיצוי לו זכאית חברת סביוני יבנה.

 

אולי יעניין אותך גם


מספר העסקים שנסגרו ב 2018 – איזכורים של הסקירה בתקשורת

כתבות מאמצעי התקשורת על מספר העסקים שנסגרו ב2018 (לסקירה עצמה אפשר להגיע מפה ובסוף הדף) ירושלים שלנו 5300 עסקים בירושלים בסכנת סגירה בישראל נסגרו בשנת 2018 44,500 עסקים חדשות ירושלים : גמת הגידול במספר העסקים שנסגרים בכל שנה נמשכת כבר עשור והגיע לשיא חדש. מספר העסקים החדשים שנפתחו היה גבוה יותר – בסה"כ נוספו למשק השנה […]

CofaceBdi :היזמות הישראלית מפתיעה כל פעם מחדש

הארץ מאי 2018 (מוסף ATLAS AWARD) לפני מספר שבועות ארחנו במשרדינו נציג בכיר מאד של תאגיד ענק צרפתי . האיש חולש על תקציבים של מיליארדי יורו הגיע לישראל "כעולה לרגל " . לא הוא לא לקח חלק בטקסים דתיים ולא השתתף בחגי ישראל , הוא הגיע כחלק ממגמה עולמית ,לבחון מקרוב את תעשיית ההייטק הישראלית, […]

סקירת בידיאי על משבר בענף חיי הלילה , הברים והמועדונים קרסו כמעט לחלוטין

למעלה מאלף מועדונים, ברים ואולמות אירועים נכנסו לקשיים מתחילת המשבר