תארו את התרחיש הבא: מפעל תעשייתי מתכנן הרחבה של מתקן ייצור קיים. הוא מתקשר עם קבלן לצורך ביצוע עבודות תשתית למתקן. במהלך העבודות פוגע הקבלן בשוגג בצנרת שמובילה חומר מסוכן ושבטעות לא סומנה כנדרש. הפגיעה גורמת לדליפת חומר מסוכן המתפשט באזור ויוצר אירוע זיהום אוויר וריח בישוב שכן. כוחות חירום שמגיעים למפעל מבקשים מידע אודות החומר שדלף אולם המידע אינו זמין באופן מיידי בידי צוות החירום המפעלי. לאחר סיום האירוע וכנהוג במקרים כאלה, המשרד להגנת הסביבה מזמן את מנהלי החברה לשימוע, דורש לקבל את מסמכי התחקיר הפנימי ושוקל לפתוח בחקירה פלילית כנגד החברה ומנהלים בה. במקביל, תושבים מפעילים לחץ על המשרד בשל קרבתו ליישובם ופותחים בקמפיין ציבורי. בנוסף, השבתת המפעל לפרק זמן בעקבות האירוע גורמת לעיכוב באספקת סחורה ללקוחות, על כל המשתמע מכך.
גוגל מבססת מעמדה זו השנה השנייה ברציפות כחברה שהכי טוב לעבוד בה בישראל
"נדגמת להשתתף בסקר מיוחד". נדמה כי מספר הודעות ה-SMS הדומות שנשלחו לאזרחי ישראל במסגרת בחירות 2019 עבר את גבול הטעם הטוב. לחברות הסקרים (ולמי שמזמין אותם) זוהי דרך נוחה ומהירה להגיע לרחשי ליבו של הבוחר הישראלי – אך זו גם פלטפורמה נוחה להטיית סקרים והשפעה על קבלת החלטות הבוחרים אם הסקרים לא כוללים את כל המפלגות העומדות לבחירה. יו"ר ועדת הבחירות החליט להילחם בכך. בהחלטה שנתן ביום 26.3.19, קבע כי חברות התקשורת עלולות להיות אחראיות בגין הפצת הודעות כאמור על ידי משתמשיהם, כולל משתמשי קצה שאינם לקוחות ישירים שלהם אם לא יסייעו לחשוף את שמות השולחים.
