על פי החוק בישראל, חוק המורכב משתי מערכות חקיקה, האחת חלה על המדינה, לרבות תאגידים ממשלתיים, מועצות דתיות, קופות חולים ומוסדות להשכלה גבוהה והשניה חלה על עיריות ותאגידים עירוניים, כל עסקה או הזמנת עבודה המתבצעת על-ידי אחד מן הגופים דלעיל, מחייבת פרסום מכרז.
מערכת הבריאות בישראל ניצבת בפני אתגרים תקציביים מורכבים, ההולכים וגוברים. אתגרים אלו נובעים מהתנגשות בין הציפיה (שלא לומר זכות) של ציבור המטופלים בישראל לרפואה ציבורית איכותית, מתקדמת ומעודכנת – ובתוך כך להנגשה מהירה של תרופות איכותיות, בטוחות ויעילות לציבור חולים רחב ככל שניתן – לבין מגבלות תקציביות אשר מחייבות, בוודאי בתקופה של גרעון תקציבי, צמצום בהוצאה הלאומית על שירותי בריאות.
הטכנולוגיה והיכולת לעשות שימוש ב-AI הולידו בשנים האחרונות יישומים רפואיים חדשניים, שעד לפני שנים לא רבות היו בגדר מדע בדיוני. אך מי אמור לפקח על עיבוד המידע והתובנות הרפואיות, שיופקו על-ידי הטכנולוגיה החדשה? מתברר שהדרך לאסדרה אפקטיבית של רפואה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית עוד ארוכה
