אמיר טיטונוביץ, משרד עורכי-דין

אופי המשרד
כשהקים את המשרד, החליט עו"ד אמיר טיטונוביץ, כי יהיה זה משרד, שהאווירה השלווה, שתשרור בו, לא תעיד על ה"מלחמות" הסוערות, שיתנהלו באמצעותו. “אנחנו קודם כל בני-אדם, ורק לאחר מכן עורכי-דין". זה המוטו של המשרד. כך, ה"מלחמות" הסוערות, שמנהל המשרד, מטעם לקוחותיו הרבים והנכבדים, מתנהלות בנחרצות, בתקיפות, לפעמים בבוטות, אך תמיד באופן ראוי, הולם ומכובד.
כל תיק זוכה לטיפול הראוי לו, והמשרד בוחל בשיטת “העתק-הדבק".
בהיות עוה"ד אמיר טיטונוביץ מגשר מוסמך, דוגל המשרד בכך, שלפני נקיטה בשיטת “יקוב הדין את ההר", יש למצות את הניסיונות לפתור סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת בלב פתוח ובנפש חפצה.

לקוחות המשרד
המשרד מייצג פוליטיקאים בכירים, במישור הלאומי ובמישור המקומי, אנשי ציבור, ראשי עיריות, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת בולטים, רופאים, עורכי-דין, מורים, אנשי משטרה, רואי-חשבון, אנשי עסקים ועוד ועוד. שמו של המשרד נקשר בפרשיות משפטיות מתוקשרות ומפורסמות, אשר לחלקן הייתה השפעה על עניינים ציבוריים.
בין לקוחות המשרד, בעבר ובהווה: נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג; ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון; השר-לשעבר עמיר פרץ; הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ; חברת הכנסת לשעבר רויטל סויד; איש הטלוויזיה, אלכס גלעדי ז"ל; עיריית רעננה; שופרסל בע"מ; החברה להגנת הטבע; ראש עיריית רעננה; הפרסומאי מוטי מורל ז"ל; העיתונאי יואב יצחק; ד"ר שלמה דוידוביץ; השחקן הישאם סולימאן; מרכז ויזנטל – מוזיאון הסובלנות בירושלים; מישל מרסייה; ועוד.

תיקים בולטים
תביעת הלוחמים בגין הסרט “ג'נין ג'נין" – אמיר טיטונוביץ, משרד עורכי-דין ייצג את חמשת לוחמי המילואים, בתביעת לשון הרע, שהוגשה נגד מוחמד בכרי (ונגד הסינמטקים), בגין פרסום הסרט “ג'נין ג'נין". לוחמי צה"ל, אשר לחמו במחנה הפליטים בג’נין, במהלך מבצע “חומת מגן", הוצגו בו כרוצחים שביצעו “טבח עם". ההליכים הגיעו עד לבית המשפט העליון, ונקבע, שהסרט פורסם בחוסר תום-לב, וכי הגנת “אמת דיברתי" של בכרי התגלתה כטענה “פתטית". מאחר שאף אחד מחמשת התובעים לא זוהה בסרט, התביעה נדחתה. על בסיס הליכים אלה, הגיש חייל אחר, שזוהה בסרט, תביעה נגד בכרי, ובה אכן נקבע, כי הסרט ייאסר להקרנה וכי בכרי ישלם פיצויים.
תביעת משפחת נתניהו נגד אהוד אולמרט – המשרד ייצג את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתביעת לשון הרע, בסך כמיליון שקלים, שהגישו נגדו בנימין, שרה ויאיר נתניהו, בעקבות דברים, שאמר אולמרט, ושלפיהם הם “חולי נפש". מן העדויות, שהובאו מטעם מר אולמרט, בשלב ההוכחות, עולה כי שרה ויאיר נתניהו כפו את מעורבותם בקבלת החלטות כבדות-משקל של ראש הממשלה. עוד הובאו עדויות בדבר התנהגויות “חריגות מאוד" של שלושת התובעים.
תביעת אולגה קראבצנקו (א.ק. מפרשת זדורוב) – המשרד מייצג את אולה קראבצנקו – מתמודדת נפש, אשר בן-זוגה לשעבר העליל עליה, כאילו היא רצחה את הנערה תאיר ראדה ז"ל – בתביעת לשון הרע, נגד יוצרי הסדרה "צל של אמת", עו"ד ירום הלוי, סניגורו של זדורוב, ואדיר חבני, בן הזוג לשעבר – א.ח.. התביעה הוגשה בגין פרסומים רבים, בתקשורת, בהם האשימו הנתבעים את אולה ברצח, והיה ביניהם אף מי שקבע שהיא "רוצחת סדרתית". המשפט מתנהל.
תביעת יצחק (בוז'י) הרצוג בגין פרסום לשון הרע – כתב התביעה הוגש לאחר שגולש פרסם “פוסט" בפייסבוק, שבו הוא קבע, כי מר הרצוג מתגורר בבית אימו, לאחר שאותה הוא “שם" בבית אבות, וכי הוא נוטל לכיסו, שלא כדין, את סכומי הכסף הנכבדים, המשולמים על-ידי המדינה לאימו, כאלמנת נשיא המדינה. התביעה התקבלה והנתבע חויב לשלם פיצויים למר הרצוג. לאחר פסק הדין, הסכים מר הרצוג לוותר על חלק נכבד מסכום פסק הדין, ואת החלק הנותר, ששולם בהסכמה, הוא תרם למעון לנשים מוכות של נעמת.
תביעת ד"ר יפעת שאשא-ביטון נגד יאיר נתניהו – לאחר שיאיר נתניהו פרסם, במהלך שידור ב"רדיו גלי ישראל", כאילו ד"ר שאשא-ביטון אחראית למותם של אנשים רבים בגל השני של הקורונה, הגיש המשרד, בשמה, תביעת לשון הרע נגדו. בכתב התביעה נטען, כי אף שלחופש הביטוי הפוליטי ניתן מעמד-על במשפט הישראלי, הרי גם לו יש להציב גבולות ברורים. המשפט הסתיים בפשרה, שבמסגרתה התנצל נתניהו בפני שרת החינוך, פעמיים, בשידור חי.
אלכס גלעדי ז"ל נ' אושרת קוטלר ונרי ליבנה – במסגרת פרויקט #METOO, פרסמו העיתונאיות אושרת קוטלר ונרי ליבנה, כאילו שנים רבות קודם לכן, אלכס גלעדי הטריד אותן מינית, תוך ניצול מחפיר של מעמדו הבכיר בתקשורת הישראלית. ליבנה אף הפליגה בתיאורים אודות התנהגותו של גלעדי כלפיה, כביכול. המשרד הגיש נגדן תביעת לשון הרע, מטעמו של אלכס גלעדי, ונכרת הסכם גישור חסוי, שלאחריו חדלו הפרסומים בנוגע לגלעדי.
תביעת לשון הרע הראשונה של שופרסל בע"מ – לאחר שבמשך שנים רבות – לפחות 15 שנים – לא הגישה שופרסל תביעת לשון הרע כלשהי, הוגשה על-ידה כזו, בשנת 2021, באמצעות המשרד. התביעה הוגשה נגד עורך-דין, אשר במסגרת מאבקו בחיסונים לנגיף הקורונה, פרסם כאילו מדיניותה של שופרסל בנוגע לכך – מדיניות שאושרה על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים – נובעת אך ורק משיקולים עסקיים-כלכליים, וכי שופרסל פוגעת בזכויות היסוד של עובדיה, רק על-מנת להפיק רווחים כספיים. התביעה התקבלה ועורך הדין חויב לפצות את שופרסל ולפרסם את פסק הדין ברבים.
התביעה שחשפה התנהלות קלוקלת בלהב 433 – המשרד מייצג בלש בלהב 433, אשר בעקבות זאת שהוא העלה חשדות בנוגע להתנהלות בלתי תקינה מצד מפקדו, הגיש נגדו האחרון תביעת לשון רע. במסגרת ניהול המשפט התגלו עובדות מטרידות ומדאיגות, בנוגע להתנהלותם של קצינים בכירים בלהב 433, אשר נחשבת ליחידת העלית של המשטרה. לאור ממצאים שונים, שהתגלו במהלך ניהול המשפט, הגיש המשרד, בשמו של הבלש, נגד משטרת ישראל ונגד קצינים בכירים בלהב 433, תביעת בגין פגיעה בפרטיותו. לאחר שהמשטרה העדיפה שטענות השוטר לא יתבררו בבית המשפט, היא שילמה לו, בפשרה, כ-135,000 ₪.
תביעת החברה להגנת הטבע נ' "הצינור" – המשרד מייצג את הארגון העיקרי בישראל, בתחום הגנת הטבע, בתביעת לשון הרע נגד רשת מדיה בע"מ ואחרים, בגין פרסומים, בהם הם טענו, כאילו את המאבק להגבלת הדיג בחופי ישראל, ניהלה החברה להגנת הטבע בשליחותן של חברות הגז, אשר אסדות שלהן מוצבות בסמוך לאותם החופים. המשפט מתנהל.
אחת מנשותיו של אשת גואל רצון – המשרד ייצג את אחת מנשותיו של גואל רצון בתביעת לשון הרע, כנגד גוף תקשורת, אשר פגע בפרטיותה. במסגרת התביעה נטען, כי עדויות מהקשר בינה לבין גואל רצון מגיל 14 נחשפו ללא ידיעתה או רשותה בתוכנית “אולפן שישי" של ערוץ 2. התביעה הסתיימה בפשרה משביעת-רצון.
פרשת רפי גינת ו"כלבודק" – עו"ד אמיר טיטונוביץ ייצג את עו"ד חיים שטנגר בתביעת לשון הרע, נגד רפי גינת, לאחר שבמסגרת התכנית “כלבודק" טען גינת כי עו"ד שטנגר פעל באופן פסול, בפרשת חולי האיידס ועירוי הדם. בפסק הדין נקבע כי לא הוכח כי עו"ד שטנגר פעל באופן פסול. רפי גינת וכתבת בתוכנית חויבו לשלם לעו"ד שטנגר 150 אלף שקלים כפיצוי על לשון הרע. ערעורם נדחה על-ידי בית המשפט העליון.

עוד כמה עובדות
•עו"ד אמיר טיטונוביץ מכהן כיו"ר בית הדין המשמעתי של איגוד השייט בישראל.
•במשך שנים רבות, שימש עוה"ד אמיר טיטונוביץ כפרשן המשפטי של העיתון “גלובס", ומדורו – “דיון נוסף" – התפרסם פעמיים בשבוע.
•עוה"ד אמיר טיטונוביץ אף שימש, במשך מספר שנים, כמרצה אורח במכללת “שערי משפט, שם הוא לימד “דיני לשון הרע".
•מזה שנים רבות, מכהן עוה"ד אמיר טיטונוביץ, בהתנדבות, כיועץ המשפטי של העמותות “ילדים בסיכוי – המועצה לילד החוסה" ו-"האגודה הישראלית לטרשת נפוצה", בה הוא משמש גם כחבר הנהלה.
•במשך מספר שנים כיהן עוה"ד אמיר טיטונוביץ כחבר בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל-אביב.
•עוה"ד אמיר טיטונוביץ מוזמן, לעתים קרובות, להשתתף ולשאת דברים בראיונות בתקשורת, בימי עיון, בפאנלים ובהשתלמויות, שעניינם דיני לשון הרע.