![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
ההתעמרות המוצאת ביטוייה בצעקות, בקללות וכינויי גנאי; באיומים והפחדות; בהאשמות שווא; בהפצת שמועות מזיקות; בנידוי עובד והחרמתו בעבודה ו/או מבחינה חברתית; במתן משימות משפילות; באי מתן עבודה; בנטילת קרדיט וניצול העובד; בפגיעה בדימויו והמעטה של יכולותיו; בחבלה ביכולתו לבצע את תפקידו; במניעת הזדמנויות ופגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכו'. ארגון העבודה הבינלאומי הגדיר התעמרות […]
התפרצות משבר הקורונה הזניקה, כמעט מיד, מרוץ אחר תרופה וחיסון למחלה. למרות העובדה כי נגיף ה-SARS-CoV-2 משויך למשפחת נגיפים מוכרת, המחלה COVID-19, הנגרמת על-ידי נגיף זה, לא היתה מוכרת עד לאחרונה, והטיפול בה אינו ידוע. חולים קשים מטופלים, כיום, בטיפולים ניסיוניים, אשר עדיין לא הוכחו באופן מוחלט.
בימים אלו כולנו עדים למשבר עולמי חמור כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף מדינה, וככל שהדברים נוגעים לחיי המסחר והכלכלה בישראל, ניתן לראות בבירור, השלכות כלכליות קשות ביותר על עסקים וחברות רבות, במיוחד כאלה שנמצאים בקשרי מסחר חוצי יבשות.
המונח "תביעת השתקה" הוא יצור חדש יחסית; הן בפסיקת בתי-המשפט ובוודאי שבלשון השגורה בקרב הציבור. סקירת המאגרים המשפטיים מלמדת כי צמד המילים "תביעת השתקה" נזכר לראשונה רק בשנת 2013 (במסגרת ת"א 13375-03-12). הטענה הייתה כה חדשה ובלתי-מבוססת, עד כדי שהגם שנטענה אין לה זכר בפסק-הדין עצמו. לכן, קל להניח כי בשנת 2010 למשל, אדם סביר בישראל כלל לא היה מבין במה מדובר אם היה שומע כי הוגשה כנגד פלוני "תביעת השתקה".