סעד זמני כספי לניזוק – משרד בלטר, גוט, אלוני ושות'.
האם בית משפט הדן בתביעה כספית נזיקית מוסמך לחייב נתבע להקדים ולשלם לתובע סכום כסף, על חשבון הסכומים שהתובע עשוי לקבל בפסק הדין? ומהן אמות המידה למתן סעד כספי זמני שכזה לניזוק?
בעבר הפסיקה ראתה בסעדים הזמניים תרופות חירום שנועדו להקפיא מצב קיים ולמנוע מצבים בלתי הפיכים, על מנת להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי או ביצועו היעיל של פסה"ד.
הגישה הרווחת הייתה כי אין מקום לפסוק לניזוק סעדים זמניים כספיים, וכי יש להיצמד לרשימת הסעדים הזמניים המנויים במפורש בתקנות סדר הדין האזרחי, קרי צווי עשה, מניעה, עיקול וכד'.
השאלה העקרונית האם מוסמך ביהמ"ש ליתן סעד כספי זמני זכתה לדיון משפטי מעמיק במסגרת החלטתו האמיצה של כב' השופט ענבר בעניין בש"א (מחוזי י-ם) 8305/01 מיכל דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון.
התיק הנ"ל דן בעניינם של זוג הורים צעירים לשני ילדים, בני 6 ו-4, אשר בנו את ביתם במבשרת ציון.
לאחר שהושלמה הבניה ובסמוך למועד האכלוס, הסתבר כי הבית אינו ראוי למגורים, וכי החל לשקוע עקב שקיעת יסודותיו. הזוג הגיש תביעה כספית כנגד המועצה המקומית מבשרת ציון, הועדה לתו"ב הראל וכנגד שורת בעלי מקצוע שהיו מעורבים בבניית הבית.
בבקשה לסעד זמני טענו התובעים כי במצב שנוצר, הם ממשיכים לשאת בתשלום המשכנתא שנטלו לצורך בניית הבית, ובמקביל נאלצים לשכור דירה חלופית להם ולילדיהם. היות שהשקיעו את כל הונם ברכישת המגרש ובבניית הבית, טענו כי אינם מסוגלים לעמוד בתשלומים אלו.
השופט ענבר קבע בעניין זה כי סעיף 75 לחוק בתי המשפט מסמיך את ביהמ"ש ליתן (גם) סעד כספי זמני, במסגרת הסמכות הכללית שמעניק הסעיף לביהמ"ש לתת סעדים שונים בהתאם לשיקול דעתו וכפי שיראה לנכון בנסיבות. כן התייחס לכך שרשימת הסעדים המנויים בחוק בתי המשפט אינה ממצה, ואין בה כדי למנוע מביהמ"ש לסלול מיוזמתו דרכים חדשות להושטת סעדים ככל ששינויי העיתים והנסיבות יחייבו או יצדיקו זאת, כדי להתאים לכל מקרה את הפתרון המשפטי הראוי ביותר.
עוד נקבע באותו עניין, כי ישנם 4 תנאים מצטברים למתן סעד כספי זמני:
א. אחריותו של הנתבע אינה שנויה במחלוקת, אם משום שהודה באחריות ואם משום שניתנה בעניין זה החלטת ביניים. לחלופין, קיימת סבירות גבוהה שביהמ"ש יכיר באחריותו.
ב. קיימת סבירות גבוהה שהתובע יזכה במשפט בסכום כסף משמעותי (מעבר להוצאות), העולה על הסכום נשוא הבקשה לסעד זמני.
ג. מאזן הנוחות נוטה מובהקות לטובת התובע, באופן שהנזק העלול להיגרם לתובע בהיעדר הצו הנו ממשי ומיידי ובלתי הפיך במהותו, ועולה במידה ניכרת על הנזק העלול להיגרם לנתבע אם יינתן הצו. פה ייבחן, בין היתר, אורכה הצפוי של ההתדיינות.
ד. בכל מקרה לא ייפסקו במסגרת הסעד הזמני אלא אותם סכומים שלאור מכלול הנתונים הכרחי וצודק לפסוק בשלב מוקדם.
באותו מקרה, ביהמ"ש העניק לתובעים סעד כספי זמני, וקבע כי סיכויי התביעה כנגד המעורבים בבניית הבית נראים לכאורה למעלה מטובים.
על ההחלטה הנ"ל בעניין דורון הוגשו מספר בקשות רשות ערעור לביהמ"ש העליון, אשר נדחו ע"י כב' השופט גרוניס "לאור סיומו הקרוב של ההליך מבלי להידרש לשאלה אם ניתן לתת סעד זמני כספי בתביעת נזיקין".
ב-רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת, דן ביהמ"ש העליון בהחלטת ביהמ"ש המחוזי שדחתה בקשה לסעד כספי זמני במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
השופט זילברטל קבע כי סעד כספי זמני הנו חריג שבחריגים, וכי הוא לא יינתן אלא במקרים שבהם הוא מוסדר בדין, כדוגמת מזונות זמניים או תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נקבע כי המחוקק בחר להסדיר עניין זה במפורש באותם מקרים בהם מצא לנכון, וכי לכאורה ניתן לראות בכך אמירה לפי נדרש הסדר חקיקתי לצורך מתן סעד כספי זמני.
עם זאת, גם במקרה זה ביהמ"ש העליון לא נדרש לסוגיה גופה ונמנע מלקבוע בה מסמרות.
בת"א 21040-10-15 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, נדונה תביעה לתשלום פיצויים בעילה של רשלנות רפואית. התובעים טענו כי בית החולים בו טופל פלוני בהיותו בן חצי שנה, לא אבחן את בעיית המעיים שלו, וכתוצאה מכך ומשרשרת מחדלים רפואיים נוספים, נותר פלוני במצב בלתי הפיך כשגופו ומוחו משותקים.
התובעים ביקשו סעד כספי זמני בטענה להיעדר יכולת של המשפחה לממן אמצעים וטיפולים חיוניים לנפגע, לרבות רכב מותאם לכיסא גלגלים, רכישת תרופות, התקנת מעלית ומימון עזרה בשכר.
היות שהנתבעת באותו מקרה נמנעה מהגשת חוות דעת נגדית ביחס לאחריות, נקודת המוצא הייתה כי זו אינה במחלוקת וכי נותרה מחלוקת רק לגבי הנזק.
בהחלטה מחודש מרץ 2017 קיבל כב' השופט סטולר את הבקשה על יסוד הפסיקה בעניין דורון, והעניק לתובעים סעד זמני כספי בסך של 250,000 ₪. נקבע כי התשלום המקדמי נדרש בשל מצוקתה הכלכלית של המשפחה, שיפור תנאיה והענקת טיפולים נדרשים לשיפור מצבו של פלוני.
הגם שביהמ"ש העליון לא סתם את הגולל על האפשרות לפסוק סעד זמני כספי, נראה כי החלטתו האמיצה של השופט ענבר בעניין דורון לא הכתה שורשים בפסיקה, ומאז ניתנה ההחלטה בשנת 2003, מעטים המקרים בהם נפסקו סעדים זמניים כספיים. על פניו נראה כי השאלה האם ניתן יהיה לפסוק פיצוי כספי זמני או לא, תלויה בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.