האם העובדים שלכם מחוברים? – מאמר ב The Marker (תהילה ינאי מנכ"לית משותפת CofaceBdi)
השנה, כמדי שנה, מתפרסם דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל, המבוסס על סקר שמבצעת CofaceBDI בקרב עשרות אלפי עובדים במשק. זהו סקר התעסוקה הנרחב ביותר במשק, והוא מאפשר לבחון על פני זמן את המגמות בשוק העבודה במקביל לשינויים הטכנולוגיים בני זמננו, ולעקוב אחר "דורות" העובדים ואחר התמהיל המשתנה שלהם בשוק העבודה. הסקר זוכה לברכתן של הנהלות החברות, ובמשך השנים שבהן אנו עורכים אותו התרבו הפניות של חברות במשק אלינו, בבקשה לכלול את עובדיהן בין הנשאלים.
הסקר בודק מה חשוב לעובדים במשק, והשנה נמצא כי המשתנה החשוב ביותר עבור העובדים הוא שמירה על יחסי עבודה טובים. שני המשתנים הבאים בסדר החשיבות הם השכר ואופן הניהול של הממונה הישיר עליהם. סדר חשיבות זה של שלושת המשתנים תקף לעובדים בכלל המגזרים במשק. משתנים נוספים החשובים לעובדים, ואשר דורגו במקומות 4־6 בסקר, הם האתגר והעניין מקצועי, הגשמה עצמית ויציבות תעסוקתית. עם זאת, לגבי משתנים אלה ניכרים הבדלים בסדרי העדיפויות בין עובדים במגזרים שונים. כך לדוגמה, יציבות תעסוקתית מוצבת במקום השישי בממוצע של כלל העובדים במשק, אך בקרב עובדי מגזר השירותים חשיבותה גבוהה יותר והיא מוצבת במקום הרביעי.
גם השנה מצביע פרופיל העובד על מידה הולכת וגדלה של לחץ ושחיקה המלווים את חיי היומיום בעבודה. בשנה שעברה דיווחו 86% מהעובדים במשק כי הם חשים לחץ ניכר, והשנה נמצא שיעור דומה (85%). אמנם, השנה סיפרו לנו עובדים מעטים יותר כי הגורם העיקרי ללחץ שהם חשים הוא הדרישה לתפוקות וביצועים – 45% מהנשאלים בסקר השנה לעומת 60% בשנה שעברה – ואולם מנגד, עלה שיעור העובדים שדיווחו כי הם חשים צורך להוכיח את עצמם (17%). שאר גורמי הלחץ מתחלקים בין הקושי לשלב בין בית לעבודה, לצד ממונה ישיר תובעני ושעות עבודה מרובות.
שביעות הרצון של העובדים ממקום העבודה מושפעת כמובן ממשתנים אלה, אך אינה מספקת תשובה מוחלטת לארגון בכל הנוגע לשאלות המעסיקות היום את כלל הארגונים במשק בנוגע למשאב החשוב ביותר והמפתח להצלחה: מידת המחויבות של כוח האדם. השאיפה לשיפור בתוצאות, ולהצלחה עסקית, מותנית ביכולתו של הארגון לשמר את העובדים הטובים, לשפר את רמת הבריאות שלהם כדי לצמצם היעדרויות, למנוע סכסוכי עבודה, לעורר את השאיפה למימוש עצמי בקרב כל אחד מהעובדים ולתרום לעלייה בפריון, ולייצר תרבות של אכפתיות מתוך זיקה לערכים ולחזון של החברה. הדרך להשיג מטרות אלה טמונה ביצירה ועידוד של מה שאנו מכנים מידת ה"מחוּברוּת" של העובדים, ואילו זו תלויה בגורמים הקשורים למקום העבודה – יחסי עבודה עם הממונה הישיר, משמעות עצמית, התפתחות וצמיחה אישית, גאווה ונאמנות, הזדהות ושותפות. למעסיקים יש השפעה לא מבוטלת על גורמים אלה.
גם לגורמים הקשורים לחיי העובד, כמו יחסי משפחה, סביבת מגורים ובריאות, יש השפעה משמעותית על רווחתו האישית ועל מידת המחוברות שלו למקום העבודה. מעורבות רגשית, תחושת ביטחון ומשמעות, יוצרות מחויבות למטרות, לחזון ולערכים שמייצג הארגון. ואכן, כשבוחנים את העדפות העובדים לגבי סביבת העבודה – רוב של 61% מהנשאלים בסקר מצהירים כי חשוב להם לעבוד באווירה משפחתית, לעומת 35% מהעובדים שמצהירים כי חשוב להם להפיק תועלת אישית. אגב, מעניין שחשיבותו של משתנה האווירה המשפחתית פוחתת ככל שרמת ההשכלה של העובד גבוהה יותר, ולהפך. הבדלים בולטים אף יותר ניכרים ביחס לגיל העובדים: חשיבות האווירה המשפחתית גבוהה יותר אצל עובדים מבוגרים יחסית, ואילו ככל שגיל העובד צעיר יותר, כך חשיבות התועלת האישית עולה על זו של האווירה המשפחתית.
בקרב החברות שהשתתפו בסקר השנה מידת המחוברות של העובדים עומדת בממוצע על 52.3%. זהו ציון טוב ביחס למדינות אחרות, אך אל לנו לשכוח שאלה החברות המצטיינות במשק – שאם לא כן, לא היו נכללות בדירוג. הגדלת רמת המחוברות בכלל המשק היא האתגר הניצב בפנינו כחברה לשנים הבאות.