עבירות מחשב פליליות – מאת עו"ד אלעד שאול משרד אלעד שאול ושות'

בשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת במספר עבירות המחשב המבוצעות במדינת ישראל. חלקן מבוצעות על ידי אזרחים נורמטיביים לחלוטין ואף על ידי בחורים צעירים בעלי ידע נרחב בתחום הסייבר ואבטחת המידע. חלקן האחר מבוצע על ידי עברייני מרמה וארגוני פשיעה שהבינו את היתרונות הרבים שהעולם הווירטואלי מאפשר להם.

אם בעבר נאלצו עבריינים להצטייד בכלי פריצה, כובע גרב ולסכן את חייהם בביצוע עבירות במרחב הפיזי, כיום הם יכולים לחדור למחשבים, להונות, להתחזות, לסחוט באיומים ולגנוב גם מבלי לצאת מפתח הבית ותוך סיכון נמוך משמעותית מבעבר.

אך לעבירות המחשב גם פן אחר, ראייתי, אותו עברייני הסייבר לא לוקחים בחשבון. הראיות הדיגיטליות במרבית המקרים הן בעלות משקל מכריע, לא פשוטות להבנה ולכן גם לא קלות לערעור. כעורך דין המטפל בתיקי עבירות מחשב כדבר שבשגרה, אני יודע עד כמה קשה להתגונן מפני ראיות דיגיטליות שהונפקו ומפלילות את החשוד.

לשם כך אני וצוות משרד אלעד שאול ושות' דואגים לעבור הכשרות, קורסים והסמכות בתחום הדיגיטלי, הן בארץ והן בחו"ל. אנו מנתחים את תיקי החקירה והראיות הדיגיטליות לפרטי פרטים ונעזרים, לעיתים, גם בשירותיהן של חברות אבטחת מידע וסייבר המובילות בישראל.

המורכבות הזו של דיני הראיות בעידן הדיגיטלי הובילה את מדינת ישראל לשבץ חוקר סייבר בכל תחנת משטרה מרכזית בישראל, להקים יחידות סייבר מרחביות הפועלות לרוב תחת הימ"ר, להפעיל יחידת סייבר ארצית תחת להב 433 ולייסד את פרקליטות הסייבר הפלילית בחסות פרקליטות המדינה במשרד המשפטים.

ובכל זאת, אנו נתקלים לא אחת באנשי רשויות חוק העוסקים בתחום הסייבר שמתקשים להתמודד עם טענות ההגנה שאנו מעלים, לאור הניסיון הרב וההכשרות שאנו עוברים בתחום. עורכי דין פליליים המטפלים בעבירות מחשב צריכים, לטעמי, להתמקצע לא מעט גם בפן הטכני על מנת להבין מול מה הם מתמודדים.

 

חוק המחשבים

חוק המחשבים מונה מספר סוגי עבירות מחשב מרכזיות. לטעמי, המרכזית שבהן היא חדירה לחומר מחשב שהעונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר. חדירה לחומר מחשב במטרה לעבור עבירה אחרת, למשל פגיעה בפרטיות, היא עבירה בנסיבות מחמירות והעונש בגינה יכול להגיע עד 5 שנות מאסר בפועל.

חוק המחשבים מונה מספר עבירות נוספות כגון שיבוש והפרעה למחשב, עשיית פעולה לא חוקית בתוכנה, עשיית פלט כוזב או שיבוש והפרעה למחשב לעבוד באופן תקין. במקרים רבים עבירות פליליות מכוח חוק המחשבים נעשות לצד עבירות של פגיעה בפרטיות, סחיטה מינית ברשת ועבירות מין שנעשות במרחב הווירטואלי, כך שכתבי אישום בהם אנו נתקלים מכילים ריבוי אישומים ממגוון חוקים – והכל מבוצע מבלי לפגוע את הקורבן "בעולם האמיתי".

ההבדל בין ייצוג חשוד בעבירת מחשב לייצוג קורבן

ייצוג חשוד בעבירת מחשב מצריך, כמו ייצוג של כל חשוד אחר, מתן ייעוץ משפטי טוב, בניית קו הגנה, הכנה לחקירות תחת אזהרה וניתוח ראייתי איכותי על מנת לוודא שהלקוח שומר על חפותו.

מצד שני, ייצוג קורבן ונפגעי עבירות מחשב מתחיל ברוב המקרים בקושי לאתר את העבריין שפוגע בקורבן. קיימות שיטות מורכבות לאיתור עברייני מחשב וסייבר הן בארץ והן בחו"ל ובמידת הצורך אנחנו עושים שימוש בשיטות אלו כדי להביא את העבריינים לדין.

 

החמרה באכיפה ובענישה במטרה ליצור הרתעה

בתי המשפט בשנים האחרונות החלו להחמיר בענישתם של עברייני המחשב, בייחוד לאחר שארגוני הפשיעה נכנסו במלוא העוצמה לתחום והחלו לנצל את רשת האינטרנט כדי לסחוט באיומים, לגנוב, להונות, להלבין הון ולהתחזות. אם בעבר כמות כתבי האישום שהיו מוגשים בגין עבירות מחשב ניתן היה להימנות על כף יד אחת – כיום ישנן יחידות משטרה מיוחדות לנושא ופרקליטות ייעודית שמטפלת אך ורק בתיקי סייבר.

בשנת 2021 כבר לא ניתן להתעלם מעבירות המחשב, הן נוגעות לתיקים רבים ובקשת רחבה של עבירות פליליות. לדוגמה – תיקי הלבנת הון שנחקרים על ידי רשות המיסים או הרשות לניירות ערך, משתלבים בחלק מהמקרים גם עם עבירות מחשב, מטבעות וירטואליים, חברות פורקס והונאות כספים והשקעות. תיקי פגיעה בפרטיות שנחקרים על ידי רשות הגנת הפרטיות משולבים לרוב עם סוגיות של חדירה למאגרי מידע בניגוד לחוק, גניבת נתונים של אזרחים ועוד. תיקים שנחקרים במשטרת ישראל בזיקה לעבירות מחשב הם בחלק ניכר מהמקרים תיקי מין, פדופיליה, צילום נשים בסיטואציות אינטימיות, הפצת סרטונים ותמונות עירום והחזקת חומרי תועבה.

בכל מקרה שבו עולה חשד לעבירת מחשב אני ממליץ בחום לפנות לעורך דין מומחה לעבירות מחשב ולהתייעץ.