מעמד הנושים וזכויותיהם – עו"ד דן סביון משרד יוסף ישורון ושות' עורכי דין

 

(א) בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים.

(ב) עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת הנושים או בוועדת הנושים; היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.

(ג) בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.

כידוע, הליכי חדלות פירעון מתנהלים במידה רבה בעבור הנושים – לאור כך, יש טעם להקנות להם את הכוח לנהל את ההליך – אלא שניהול ההליך בידי הנושים, מעלה כמה קשיים.

בדברי ההסבר לסעיף 257 לחוק חדלות פירעון – פורטו הקשיים העומדים בפני הנושים בנוגע לניהולו של ההליך, כדלקמן:

1. הנושים אדישים בדרך כלל להליכים – זאת בעיקר, במקרים שבהם התועלת שצפויה לצמוח להם מפיקוח על ההליכים נמוכה מהעלויות הכרוכות בפיקוח.

 

2. האינטרסים של הנושים אינם זהים – לכן ניהול ההליך בידי הנושים עלול להקשות על יכולתם לקבל החלטות.

לעניין זה – ר' פש"ר (ת"א) 2196-08 ברוך אליעזר סנדרס נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 25.02.2016) (להלן:- "עניין ברוך"). שם נדון מקרה של נושה חרוצה, שהשקיעה מאמץ ניכר באיתור נכסי החייב בתיק פשיטת-הרגל, בעוד הנושים האחרים – "התייאשו" מגביית חובם ולא פעלו כדי לשים יד על נכסי החייב. נפסק כי, שיעור ההחזר לנושה החרוצה יעמוד על 70%, לגבי הנושים האחרים שהתייאשו מגביית חובם, זכו בתמורה של פחות מ 15%.

עוד קבע בית המשפט הנכבד בעניין ברוך לעיל, כך:

"בפועל נושים רבים נמנעים מלמצות את האפשרויות שניתנות להם בפירעון חובם. יש שרואים בתופעה זו כפועל יוצא מעקרון השוויון שכן נושים בעלי נשייה רגילה מודעים לכך כי כל משאב ומאמץ שישקיעו בקידום פירעון חובם יקדם גם ובאותה מידה את הנושים האחרים. משכך כל אחד מהנושים סומך על כך שהנושים האחרים יפעלו כך שלבסוף ישנה היעדר מעורבות של כלל הנושים. לא למותר לציין כי תופעה זו מעוררת את בעיית "הנוסע החופשי" הידועה בכינוייה בעיית הטרמפיסט (Free-rider Problem) שלפיה צרכנים (נושים בענייננו) נהנים משירות מסוים (הגדלת מסת הנשייה במקרה דנן) בתקווה שאחרים יישאו בנטל התשלום עבורו מבלי לקחת חלק בנטל". ר' גם ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד צמיר, נאמן על נכסי אייפרמן יוסף.

3. הליך כינוס הנושים באסיפות נושים לצורך קבלת החלטות הוא הליך יקר ומסורבל.

המעמד המוקנה בהצעת החוק לנושים בהליכי חדלות הפירעון נגזר מהאיזון בין המאפיינים הנזכרים לעיל. ההסדר המוצע נועד לאפשר לנושים לפקח על הליכי חדלות פירעון בלי לפגוע יתר על המידה בתקינותם ויעילותם של ההליכים.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון לא ינוהלו בידי הנושים אלא בידי הנאמן תחת פיקוחו של בית המשפט או הממונה. על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב בעמדתם של הנושים אך ההחלטה הסופית תתקבל על פי המוצע בידי בית המשפט, הממונה או הנאמן – כל אחד בהתאם לסמכותו לפי החוק.

ב-רע"א 3526/14 לאה כהן נ' בנק הפועלים בע"מ (נבו 17.11.2014), ניתן פסק דין המדגיש ומבהיר את תפקידו של בית המשפט בהליכי פשיטת רגל, ובפרט כאשר מדובר בהליכי מימוש נכסים שהחלו עוד לפני שהוכרזה פשיטת רגל.

משמעות פסק הדין – בפסק דין זה, חיזק בית המשפט העליון מאוד את הערכאות הדיוניות העוסקות בפיקוח על הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

על פי המוצע לעיל – יהיה מעמדם של הנושים מעמד מייעץ בלבד. עם זאת, מוצע להקנות לנושים סמכויות פיקוח מסוימות על ניהול ההליכים בידי הנאמן וכן ההזדמנות להישמע לפני קבלת החלטות משמעותיות.

לאור האמור – סעיף 257 מוצע לקבוע כי בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם על פי החוק, על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים המובטחים והנושים הלא מובטחים.

לסיום – פרופ' דוד האן בספרו: דיני חדלות פירעון, 61 (2009, להלן: האן, חדלות פירעון) מדגיש את מעמד הנושים בהליכי חדלות פירעון:

"משנקלעה החברה לקשיים כספיים ונכנסה להליכי חדלות פירעון, בעלי המניות נדחקים לירכתי הבמה.. אם שוויה הכלכלי של הקופה אין בה כדי להשביע את כל תביעת הנושים, אשר כאמור קודמים בסדר הפירעון לבעלי המניות, ממילא אין כל עניין ממשי לבעלי המניות בקופה ובגורלה.."

זכות הנושה לפנות לבית המשפט בשאלות לגבי ההליך

סעיף 259 לחוק קובע שכל נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.

יובהר כי סעיף 259 לחוק חל הן לגבי הליכי חדלות פירעון של תאגיד, שמתנהלים ממילא בפני בית המשפט והן לגבי הליכי חדלות פירעון של חייב פרטי שסכום חובותיהם מעל ל-150,000 ₪, אשר מתנהלים בפני הממונה על החוק ובית המשפט.

אולם, כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב פרטי בעל חובות בסכום נמוך שמתחת ל-150,000 ₪, אשר מתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל, אזי הנושה רשאי לפנות בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון לרשם ההוצאה לפועל וזאת כאמור בסעיף 206 לחוק.

 

הכותב: שותף בכיר ומנהל  מחלקת גבייה משפטית והוצאה לפועל ביוסף ישורון  ושות'