מבוא לעסקים עם סין – עו"ד אלי ברש שותף, היי-טק , GKH משרד עורכי דין
קשה להאמין אך השנה "אחגוג" חמש עשרה שנה מאז שלגמרי במקרה הפרקטיקה המקצועית שלי החלה להתמקד בממשק בין תעשיית ההיי טק וההון סיכון, אז בהתהוות, של סין לבין זו של ישראל. מטבע הדברים, מעת לעת נתבקשתי לשתף חברים ולקוחות בלקחים שהפקתי במהלך שנים אלה ואת חלקם אני משתף אתכם להלן:
- אל תבנו על "גואנצי". למי שאינו מכיר, "גואנצי" הינו מארג של מערכות יחסים בין אישיים ענפיים, אשר לעיתים אף חוצה דורות, ומושתת על מעין יחסי גומלין של "דאג לי ואדאג לך" ברמה האזרחית. בסין, יחסי גומלין אלה עשויים להיות קריטיים במישורים רבים ומגוונים כגון: חינוך, בריאות, עסקים וכדומה. כמובן שמערכות יחסים הן חשובות בכל מקום בעולם ולא רק בסין, אך הדגש המיוחד שה- "גואנצי" מקבל בסין מעיד על כך שבכל זאת זה משהו הרבה יותר מושרש בחברה ובתרבות הסינית. אם כך, למה לא כדאי לזרים לבנות על "גואנצי" בסין? התשובה לך מורכבת, אך נתחיל בכך שלזרים פשוט קשה מאוד (ואף בלתי אפשרי כמעט) ליצור רשתות "גואנצי" אמיתיים. זרים אשר גרים שנים רבות בסין ואף מכירים את השפה מעידים על כך שהיכולת שלהם לבנות מערכות "גואנצי" היא מאד מוגבלת בגלל מכלול שלם של סיבות. אם כך הם פני הדברים, לא מפתיע שאנשי עסקים זרים אשר אינם גרים בסין ומבצעים עסקאות מעטות ברחבי סין, לא מצליחים לייצר את העומק ואת הרוחב הדרוש לשם יצירת קשרים משמעותיים המהווים "גואנצי" אמיתי בעיניהם של הסינים. מעבר לכך, גם במקרים בהם החבר הסיני שלך מסביר שיש לו "גואנצי" והוא יסדר את הכול – מומלץ לקחת משנה זהירות. הרי בתור זר יהיה לך קשה מאד לבחון את טיבן של מערכות היחסים עליהן החבר מקומי שלך מסתמך. בנוסף, ככל שה- "גואנצי" משמש כתירוץ לקיצורי דרך וחוסר יסודיות (סוג של "סמוך עליי יהיה בסדר"), אתה עלול למצוא את העסק שלך תלוי באיזה מאכער שספק אם הוא באמת יודע כיצד לספק את הסחורה, ומקרים חמורים יותר עלול אף לסבך אותך במידה ויתברר שהקשרים שלו מבוססים על מעשים המנוגדים לחוק.
- תתעקש על סמכותם של בתי המשפט הסיניים. טוב, הגזמתי קצת (אולי יותר מקצת), אך יש כאן נקודה שחשוב לשים לב אליה. עד לפני מספר שנים, כל מי שעסק בתחום פשוט "ידע" שלא ניתן לאכוף פסקי דין זרים בבתי המשפט של סין אלא אם כן פסק הדין ניתן באחד מבתי המשפט של המדינות אשר הינן צד לאמנות דו-צדדיות עם סין, כגון צרפת וספרד. כך לדוגמה, מדינות כמו ארה"ב, בריטניה ואף ישראל אשר להן אין אמנות מסוג זה עם סין – הקושי לאכוף פסקי דין בסין נתפסה כבלתי אפשרי. למרות זאת, נוכחתי לגלות מספר לא מבוטל של מקרים בהם עורכי דין שלא הכירו את סין, התגאו באיזה הישג מפוקפק בכך ש"הצליחו" להכניס להסכם סעיף המעניק סמכות בלעדית לבית משפט בניו יורק או בלונדון או אפילו בתל אביב במקרה של מחלוקת בין הצדדים. מפוקפק בהחלט, הרי בפועל סעיף שכזה יצר מצב לפיו הצד הסיני למחלוקת יכול היה לתבוע ובמקרה שיזכה אף לממש את פסק הדין, כאשר הוא יודע שהלכה למעשה הוא חסין בפני תביעה בסין וכי בתי משפט במדינתו לא יאכפו את אותו פסק דין זר. יחד עם זאת, ראוי לציין כי בשנים האחרונות ניכרת התקדמות מסוימת בגישה הסינית. ב-2017 סין חתמה על אמנת האג הבינלאומית לאכיפת פסקי דין זרים מ-2005 ועל אף שאמנה זו טרם אושררה ע"י סין, ניתן לראות בכך אינדיקציה לכיוון חיובי. בנוסף, ב-2015 ו-2016, בתי משפט בסין נענו לבקשות אכיפה של שני פסקי דין זרים, אחד מקליפורניה והשני מסינגפור, על בסיס עקרון ההדדיות שקיים בדין הסיני וזאת לאחר שהוכח כי בתי המשפט בקליפורניה וסינגפור אכפו את פסקי הדין הסיניים. על כן, אם הבסיס לאכיפה בסין הוא הדדיות, אז הרי ישראל לקחה את הצד הראשון לכך בשנת-2017 כאשר בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א לאכוף פסק דין שניתן ע"י בית משפט בסין. אז אם לכאורה המצב משתפר אז מה הבעיה? ניכר שיש עדיין מספר בודד של פסקי דין זרים שסין אכן אוכפת ולכן קשה מאד לבנות על כך, זאת במיוחד לאור מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין אשר מעיבה על יחסה של סין כלפי שאר העולם. לכן, מומלץ לבחור בין אחת משני אלטרנטיבות: הראשונה והיותר מוכרת היא בוררות בינלאומית. סין חתומה ואשררה את אמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות לפני יותר מ-30 שנה והדעה הרווחת היא שבתי משפט בסין נוטים בדרך כלל לאכוף אותם. האלטרנטיבה השנייה היא לבחור דווקא בסמכות של בית המשפט הסיני, ככל שזה אולי נשמע לא הגיוני, לעיתים ישנם סיבות טובות לשקול אופציה זו, במיוחד במקרים בהם ישנה הפרה ע"י הצד הסיני, והסעד הרצוי ביותר לא יהיה ע"י מתן פיצוי כספי אלא ע"י מתן צו מניעה. דוגמה מובהקת לכך היא במקרה של הסכמי סודיות, אך כמובן תמיד מומלץ להתייעץ עם עו"ד סיני לפני שמקבלים החלטה אסטרטגית שכזאת.
- רישום פטנטים וסימני מסחר. בקשר לסימני מסחר, סין נמנית עם מדינות רבות בעולם שאימצו את שיטת ה- "first to file" (הראשון להגיש בקשת רישום) לעומת השיטה הנהוגה בישראל ובארה"ב שנקראת "first to use" (הראשון להשתמש). המשמעות היא שבסין ישנה סכנה שסימן המסחר שלך יוגש לרישום ע"י trademark troll (טרול סימני מסחר) לפניך, ובפועל תאלץ לשלם לטרול כדי לרכוש את הזכות להשתמש בסימן המסחר אשר מלכתחילה היה אמור להיות שלך. ישנן דוגמאות של חברות זרות שרק לאחר שהתחילו לייצר את מוצריהם בסין והטביעו את המותג שלהם ע"ג המוצרים, הם גילו למעשה כי המותג כבר נרשם כסימן מסחר ע"י טרול, וכעת מוגשת נגדם תביעה המלווה בצו האוסר על הוצאת המוצרים מסין. לכן, דבר ראשון, לפני שעושים עסקים בסין, תוודא שאף אחד לא הגיש בקשה לרשום את סימני המסחר שלך על שמו, וכמובן תרשום את סימני המסחר שלך מוקדם ככל הניתן. לסיום, פטנטים, אנא, תגיש את בקשות הפטנטים שלך גם בסין. כבר מזמן סין הפכה להיות מעצמת היי-טק בפני עצמה, ומכל אותם סיבות שחברות רושמות את הפטנטים שלהם בארה"ב ואירופה, רצוי שתגיש אותם גם בסין.
| משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים. |
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.