לשון הרע ברשת הפייסבוק (עו"ד שלומי וינברג)
רשת הפייסבוק היא הרשת החברתית הפופולרית ביותר בעולם.
על פי חברת דירוג האתרים אלקסה פייסבוק היא האתר השלישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם והרביעי הנצפה ביותר בישראל.
בישראל לבדה מדובר במיליוני משתמשים.
אין צורך להרחיב בדבר היכולת הקלה עד כדאי כאב לשרשר ולהפיץ את דברי לשון הרע ברשת חברתית זו. והכל תוך זמן קצר במיוחד.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חברתית נפוצה במסגרתה רשת הפייסבוק, במסגרתה מפורסמים דברי שקר הפוגעים קשות במושא הפרסום – יהא זה פוליטיקאי, בעלים של עסק פרטי, בעל מקצוע חופשי או אפילו חברה גדולה.
תופעה זו – הכלמה, "ביוש", זכתה לכינוי הגנרי "שיימינג" (אף שיש סוגים שונים של "שיימינג" – שאין כאן המקום להרחיב בהבדלים ביניהם), שעיקרה הטלת רפש ופגיעה במוניטין של מושא הפרסום – מספר פתרונות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
פתרון אחד הוא פנייה לבית המשפט בדרישה להסרת הפרסום בצו זמני. בדרך כלל מדובר בצווים שקשה יותר להשיגם בשל הנטל הראייתי והמשפטי המשמעותי המוטל על המבקש. יחד עם זאת, מניסיוננו במקרים מסויימים מדובר בפתרון טוב ואפקטיבי, שעשוי לחסוך לתובע התדיינות שהיא לעיתים ארוכה, מתישה ואף יקרה.
פתרון נוסף הוא בדמות סעדים של התנצלות או תיקון – שהם סעדים בעלי כוח עצום שכן הם "מטהרים" את מושא הפרסום – ולעיתים בדינמיקה נכונה ובניהול נכון של ההליך, ניתן להשיג סעדים אלו כבר בשלב מוקדמים יחסית של ההליך המשפטי.
פתרון אפקטיבי אחר הוא בדמותו של הפיצוי הכספי. החסרון בפתרון זה הוא בצורך לנהל את ההליך עד תומו, אולם היתרון בו בדמות טיהור השם, וכמובן האפקט "התרופתי" המקל והמרכך את הפגיעה שספג מושא הפרסום.
השיקולים בפסיקת פיצויים רבים: הקף הפרסום (האם מדובר בפרסום בקבוצה פופולארית בפייסבוק או בדף פייסבוק בעל חשיפה ניכרת), חומרת הפרסום, סוג המדיום שבו נעשה הפרסום, מעמדו של הנתבע בקהילה ובציבור, מעמדו של התובע בקהילה ובציבור, האם מדובר בפרסום בודד או בשורה של פרסומים, מידת ההלימה (או ההגזמה) שבין הפרסום לבין העובדות הנכונות, סגנון הפרסום ואופן ניסוחו, עוגמת הנפש והנזק הלא ממוני (והממוני) שנגרם לתובע ועוד. בשלב פסיקת הפיצויים בית-משפט יכול לשקול גם את התנהגות הנתבע בשלב שלאחר ביצוע העוולה, לפני תחילת המשפט ותוך כדי המשפט, לרבות היעדר התנצלות. בית המשפט ישקול גם את התנהגותו של התובע במהלך תקופות אלו.
מובן שאין המדובר ברשימה סגורה, ובית-המשפט רשאי לקחת בחשבון שיקולים נוספים.
בשנים האחרונות ניתן להצביע על מגמה מוצדקת ביותר של גידול בסכומים הנפסקים בגין פרסומים משמיצים בפייסבוק בישראל (עד כדי מאות אלפי ₪), אולם עוד ארוכה הדרך עד אשר ייפסקו כאן פיצויים בסך של מיליוני ₪ בגין הכפשות ברשת הפייסבוק, כפי שמקובל במדינות המשפט המקובל בחו"ל. נראה כי בשלה העת לכך.
עו"ד שלומי וינברג – www.shlomiweinberg.co.il