חוק ההשקעות הזרות – הקלות והזדמנויות לחברות ישראליות בסין זיסמן אהרוני גייר (ZAG S&W)

בזמן שמלחמת הסחר בין ארצות הברית וסין מחריפה, ישראל מצליחה לחזק קשרים כלכליים עם שתי המעצמות וחברות ישראליות יותר ויותר נכנסות לפעילות בסין. בנוסף, בשנים האחרונות חברות סיניות הופכות דומיננטיות יותר בכלכלה הישראלית, בין בהשקעות ובין באמצעות JV .
כחלק מהתגובות של סין למלחמת הסחר עם ארה"ב ולטענות ארה"ב בדבר חוסר השוויון של סין כלפי השקעות זרות, חוקקה סין לאחרונה את חוק השקעות החוץ של סין, אשר ייכנס לתוקף ב -1 בינואר 2020. החוק נחקק, בין היתר, מתוך רצון של סין לעודד ולמשוך השקעות זרות, השפעות החוק החדש על עסקים הפועלים בסין עשויות להיות מרחיקות לכת ויש בו בשורה של ממש לפעילות של חברות ישראליות בסין.
לאחר שארצות הברית העלתה את המכסים על יבוא סיני בשווי 200 מיליארד דולר ל-25%, וסין בתגובה הטילה מכסים על סחורות מארה"ב בשווי 60 מיליארד דולר, ניתן לומר כי מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית בשיאה. לפיכך, יש ירידה בהשקעות הזרות בסין ומאחר וסין עדיין שואפת למשוך השקעות זרות ישנה הזדמנות פז למשקיעים זרים להיכנס לשוק הסיני. יתרה מזו, חוק ההשקעות הזרות משפר את תנאי המשקיעים הזרים בסין והחברות בבעלות זרה בסין כך שיוכלו לקיים עסקים בתחרות הוגנת אל מול מתחריהם המקומיים בסין, יקבלו תנאים שווים מן הממשלה לפיתוח העסקים ויהיו מוגנים בכל העניינים הקשורים לקניין רוחני בהגנה נרחבת.
החוק מדגיש את מדיניות הפתיחות של סין, מעודד השקעות זרות בסין ומסדיר את ההגנה והניהול של פעילות ההשקעות הזרות על מנת להבטיח לחברות זרות פעילות בסביבה המאופיינת ביציבות, שקיפות והזדמנויות שוות. לאחר כניסת החוק לתוקף, הוא יחליף את שלושת חוקי החברות בבעלות זרה ויהווה את החוק הבסיסי המסדיר השקעות זרות ישירות בסין.
הבשורה המשמעותית בחוק היא הרצון לעודד השקעות זרות ולקבוע תחולה מפורשת של שוויון ביחס בין חברות סיניות בבעלות זרה ובין חברות סיניות בבעלות מקומית. כך למשל, המדיניות שתומכת בפיתוח של חברות תחול במידה שווה גם על חברות סיניות בבעלות זרה. בנוסף, מוצרים המיוצרים על ידי חברות סיניות בבעלות זרה בסין יוכלו להשתתף ברכש ממשלתי באופן שווה למוצרים המיוצרים על ידי חברות סיניות בבעלות סינית. כלומר, כאשר הרכש הממשלתי נדרש לתת עדיפות לרכישת מוצרים המיוצרים בסין, הקריטריון לבחירה יהיה מקורם של המוצרים ולא מקור ההשקעה של היצרנים.
כמו כן, החוק החדש מתווה פריצת דרך בעניין זה כך שחברות סיניות בבעלות זרה יכולות להנפיק ניירות ערך כגון מניות, אג"ח קונצרניות וכדומה, ולהשתמש באמצעים אחרים למימון כמו חברות סיניות בבעלות סינית.
החוק מעודד את הממשלות המקומיות לקיים ולמלא בקפדנות את התחייבויותיהן באשר לסוגים שונים של חוזים שנחתמו עם משקיעים זרים ועם חברות סיניות בבעלות זרה, ודורש להקים מנגנון תלונה חדש שיוקם עבור החברות הזרות.
נושא משמעותי נוסף אשר בו עוסק החוק הוא נושא הקניין הרוחני. בנושא זה, אוסר החוק על העברה כפויה של טכנולוגיה וקובע כי סין תגן על זכויות הקניין הרוחני של משקיעים זרים וחברות זרות. החוק מוסיף כי סין מעודדת שיתוף פעולה טכני על בסיס של התנדבות וכללים מסחריים בתהליך השקעות זרות, כאשר התנאים לשיתוף פעולה טכני ייקבעו על ידי הצדדים בהתאם לעקרון ההגינות והשוויון. מנגד, הסוכנויות המנהליות ועובדיהן לא ישתמשו באמצעים מנהליים כדי לכפות העברת טכנולוגיה אשר אסורה על פי החוק. החוק מחייב את הסוכנויות המנהליות ואת עובדיהן לשמור את סודותיהם העסקיים של משקיעים זרים וחברות זרות, הנודעים להם במהלך מילוי תפקידם.
לפיכך, נראה כי החוק מהווה בשורה מבחינת הפתיחות של סין לחברות סיניות בבעלות זרה ומגדיר מהי המגמה הרצויה בתחום. כמו כן, מדובר בהזדמנויות לחברות ישראליות הפועלות בסין או המתעתדות לפעול בסין לקבל יחס הוגן ושווה ליחס לחברות סיניות בבעלות סינית. יחד עם זאת, החוק עדיין עמום בקשר לנושאים רבים וטרם תוקנו תקנות מפורטות לחוק. לפיכך, השלכות החוק עוד אינן ידועות מכיוון שהן טמונות בתקנות וביישומו של החוק בפועל. בנוסף, תהיה לחוק תקופת הסתגלות ארוכה של כחמש שנים עד לכניסת מלוא החוק לתוקף.

(עו"ד תהילה לוי לאטי הכותבת היא ראש דסק סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר (ZAG S&W))

---

zag-s&w (זיסמן, אהרוני, גייר ושות' עורכי דין)