חוקיותה של הזכות להכרזה על סכסוך עבודה – בנימין (בני) מ. כהן ושות'
הזכות להכרזה על סכסוך עבודה אינה רק זכות חוקית המעוגנת בסעיף 5 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז - 1957. זוהי זכות עם היבטים חוקתיים מובהקים. וחוקתיותה משפיעה גם על פרשנות הזכות החוקית של הכרזה על סכסוך עבודה.
ההכרזה על סכסוך עבודה הינה הביטוי הממשי והמוחשי של זכות ההתארגנות, הזכות למשא ומתן קיבוצי, הזכות לשביתה, הזכות לכבוד והזכות לעבוד.
הזכות להתארגנות, הזכות לניהול משא ומתן קיבוצי והזכות לנקיטה בצעדים ארגוניים ושביתה הן זכויות הנגזרות מזכות ההתאגדות ומכבוד האדם. מדובר בזכויות של נציגות העובדים וההגנה עליהן כלפי המעסיק וכלפי ארגון עובדים מתחרה. אין מדובר בזכויות נגד השלטון. לכן, מדובר בזכויות הנובעות מהזכויות החוקתיות והן מכונות זכויות "תת חוקתיות" הנגזרות מהזכויות החוקתיות [אהרן ברק, כבוד האדם הזכות החוקתית ובנותיה, כרך ב', תשע"ד – 2014, עמ' 839].
הזכות להכרזה על סכסוך עבודה מטרתה להבטיח כוח מיקוח קיבוצי להגנה על זכויות העובדים ונציגות העובדים מול כוח המיקוח של המעסיק. תכליתה של הכרזת סכסוך העבודה לקדם את הצדדים בניהול משא ומתן קיבוצי, בהגדרת הנושאים הדורשים משא ומתן קיבוצי ובהבאת הצדדים לשולחן המשא ומתן. פועל יוצא, הזכות להכרזה על סכסוך עבודה הינה זכות תת חוקתית הנגזרת מהזכות התת חוקתית לניהול משא ומתן קיבוצי.
זכות ההתארגנות הינה השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם, ולו במידת מה, בניהול המפעל.
בנסיבות בהן ללא משא ומתן קיבוצי מאבדת זכות ההתארגנות מכוחה ומשזכות לניהול משא ומתן קיבוצי נגזרת מהזכות התת חוקתית לזכות ההתארגנות, ההכרזה על סכסוך העבודה הינה זכות שתכליתה שמירה על כוח ההתארגנות והשמעת קולם של העובדים. על כן, הזכות להכרזה על סכסוך עבודה נגזרת מהזכות התת חוקתית להתארגנות.
הזכות להכרזה על סכסוך עבודה הינה, כאמור לעיל, כלי להשוואת פערי המיקוח הקיבוציים, אשר תכליתו לאזן את יחסי הכוח הקיבוציים בין המעסיקה, המבקשת, לעובדים במצבים של משבר קיבוצי – בהן מופרות זכויות קיבוציות; ולהביא את הצדדים לכדי משא ומתן קיבוצי והיערכות לניהול משבר קיבוצי. על כן, ההכרזה על סכסוך עבודה נגזרת מהזכות התת חוקתית לשביתה ומהווה הלכה למעשה מימוש הזכות לשביתה.
הזכות להכרזה על סכסוך עבודה נגזרת גם מהזכות לעבוד. הזכות לעבוד הינה זכות תת חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד הכוללת בדלת אמותיה את הזכות להתפרנס בכבוד וליתן גמול ראוי לעבודה; הזכות למניעת פיטורים; הזכות לתנאי עבודה הוגנים. בנסיבות בהן המעסיק מתנהל באופן חד צדדי או בניגוד להסכם קיבוצי או לדין בכל הנוגע לפיטורי עובדים, חילופי בעלים או שינוי תנאי עבודה – הזכות לסכסוך עבודה נגזרת גם מהזכות לעבוד.
מול הזכויות התת חוקתיות המוקנות לוועד עובדים ולארגון עובדים יציג העומדות ביסוד ההכרזה על סכסוך עבודה, עומדת הפררוגטיבה הניהולית המוקנית למעסיק. הפררוגטיבה הניהולית היא עצמה זכות תת חוקתית והינה תוצאה של איזון בין זכות המעסיק בעיקר לקניין ולחופש עיסוק לבין זכויות נציגות העובדים והעובדים לכבודם.
זכויות העובדים לחופש ההתארגנות, לניהול משא ומתן קיבוצי ולמימוש זכות השביתה – הבאות לידי ביטוי בהכרזה על סכסוך עבודה מצד אחד מול הפררוגטיבה הניהולית וזכות התת חוקתית לקניין של המעסיק, הן שוות מעמד.
במסגרת האיזון בהתנגשות בין הזכויות של נציגות העובדים והמעסיק ניתנת ככלל, הבכורה לזכות ההתארגנות ולזכויות הנגזרות ממנה.
בהתאם, נקודת המוצא באיזון בין הזכויות המתנגשות של המעסיק ונציגות העובדים בנוגע להגנה על הזכות להכרזה על סכסוך עבודה – הינה מתן הבכורה להגנה על זכות ההתארגנות וכבוד העובדים [עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים – פלאפון תקשורת בע"מ, 02.01.2013]. ובהתאם, מתן הבכורה על יוצאי חלציה של הזכויות הללו: הזכות לניהול משא ומתן קיבוצי והזכות לשביתה. וכפועל יוצא, תינתן הבכורה להגנה על מימוש הזכות להכרזה על סכסוך עבודה (בתנאי שמתקיימים התנאים הנדרשים לפי הדין לקיומו של סכסוך עבודה כדין).
ככל שהמעסיק יבקש סעד של ביטול ההכרזה על סכסוך עבודה – אזי טיעון כבד משקל לאור האיזון הראוי בין הזכויות הינו כי מדובר בסעד לא מידתי שאינו הולם את תכליתו של סכסוך העבודה והאיזון הראוי בין הזכויות.