הזכות לפרטיות מול הזכות לחיים – ידה של האחרונה גוברת, גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'
בשבוע שעבר נכנסו לתוקפן תקנות חדשות לשעת חירום המאפשרות לשירות הביטחון הכללי ולמשרד הבריאות לפקח ולהתחקות אחר חולי קורונה ומחויבי בידוד באמצעות נתונים דיגיטליים.
מטרת התקנות לוודא שאנשים אלה אכן מקיימים את ההנחיות המפורטות בהן ושהם אינם מקיימים מגע עם בני אדם אחרים, כמו גם לסייע למשרד הבריאות בתחקור מסלול התנועה של החולים או החשודים כחולים, כדי לסייע במתן ההנחיות לציבור שיש חשש שבא עמם במגע.
ההוראות הקבועות בתקנות הנן שנויות במחלוקת, לאור השימוש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר אזרחים במדינה דמוקרטית. מספר עתירות כבר הוגשו כנגדן, ושורת מומחי פרטיות וטכנולוגיה כבר פנו לרשויות המדינה בחשש להפעלתן. והחשש מוצדק, זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במכשיר טכנולוגי של מעקב דיגיטאלי שנועד במקור להגן על אזרחים מפני טרור, לצורך מטרות אחרות כגון שמירה על בריאות הציבור. כדי להפחית את החשש מניצול לרעה, התקנות כוללות מספר מנגנוני הגנה שנועדו להגן ככל הניתן על פרטיות האזרחים, כגון צמצום למינימום של האנשים בשירות הביטחון הכללי ובמשרד הבריאות שיהיו חשופים למידע האישי שייאסף, שלא ייאסף מידע שאינו נדרש מהמכשירים הסלולריים עצמם, שמידע מזהה של האנשים יימחק בתום תוקפן של התקנות, נקבע עונש של עד שלוש שנות מאסר לגורם שיעשה שימוש במידע שלא לתכלית המאבק בנגיף ועוד. אולם אף ההגנות אינן חפות מבעייתיות, לאור העובדה שלא ברור מתי בדיוק המידע האישי של האנשים יימחק. התקנות אינן קובעות מועד מדויק בו תוקפן יפקע, וקיים גם חשש שתוקפן יתארך לזמן ממושך בתלות במצב התפשטות הנגיף. לאור כך, יש לוודא שהתקנות תהיינה מוגבלות באשר למשך תוקפן, וכי כל הארכה שלהן תאושר על ידי הכנסת ותשוקף באופן מלא לציבור.
על אף כל זאת, חשוב להסתכל על המצב מנקודת מבט מעשית. לאור קצב התפשטות המגפה בישראל, ולאור כך שחולים רבים אשר מאובחנים מדי יום מתקשים (ולעתים לצערנו אף אינם נאותים) להיזכר היכן ועם מי בדיוק הם היו בכל רגע נתון במהלך השבועיים שקדמו להידבקות, כמו גם לאור הקושי הניצב בפני אזרחי המדינה לעקוב אחר כל העדכונים ביחס למיקומים בהם היו כל החולים, נראה כי השימוש באמצעים טכנולוגיים אלו לצורך מניעת התפשטות המגיפה הינו ראוי, ואף מגשים את תכלית זו בצורה המיטבית ביותר. אכן, חשוב שתתקיים בחינה ביחס לאיזונים הנכונים בכל הנוגע לשימוש באמצעים כאמור על ידי הגורמים הרלוונטיים, ובשל כך יש חובה שוועדות הכנסת הרלוונטיות יבצעו את הפיקוח הפרלמנטרי הנדרש בעניין זה תוך התייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות. אך לאור גודל המשבר הבריאותי בלתי צפוי זה, כמו גם הנזק הכלכלי והחברתי העצום שהוא כבר החל לגרום, נראה כי השימוש באמצעים טכנולוגיים אלו הינו נדרש ויש לבחון שהשימוש שייעשה בהם יהיה באופן הכי פחות פוגעני בפרטיות האזרחים, תוך השגת המטרה של מיגור המגיפה בהקדם האפשרי.
בימים הקרובים יכריע בג"ץ את גורלן של התקנות האמורות, לאור העתירות לביטולן. נותר רק לקוות כי ההחלטה שתתקבל תהיה בראי של מציאת איזון הולם בין הזכויות. הזכות לפרטיות היא זכות יסוד במדינת ישראל ויש לשמור עליה ככל הניתן, אולם כאשר יש לאזנה מול הזכות לחיים והאינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו, נראה כי ידם של האחרונים על העליונה.
נכתב על ידי עו"ד אלה טבת, שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד GKH ועו"ד ספיר פוניה, עו"ד במחלקה.
משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.