דיני הבחירות 2019 – חוק התעמולה ואחריות פלטפורמות תוכן – AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
"נדגמת להשתתף בסקר מיוחד". נדמה כי מספר הודעות ה-SMS הדומות שנשלחו לאזרחי ישראל במסגרת בחירות 2019 עבר את גבול הטעם הטוב. לחברות הסקרים (ולמי שמזמין אותם) זוהי דרך נוחה ומהירה להגיע לרחשי ליבו של הבוחר הישראלי – אך זו גם פלטפורמה נוחה להטיית סקרים והשפעה על קבלת החלטות הבוחרים אם הסקרים לא כוללים את כל המפלגות העומדות לבחירה. יו"ר ועדת הבחירות החליט להילחם בכך. בהחלטה שנתן ביום 26.3.19, קבע כי חברות התקשורת עלולות להיות אחראיות בגין הפצת הודעות כאמור על ידי משתמשיהם, כולל משתמשי קצה שאינם לקוחות ישירים שלהם אם לא יסייעו לחשוף את שמות השולחים.
הודעות SMS על קבלת מידע לצורך השתתפות בסקר במסגרת הבחירות האחרונות כבר נעשו עניין שבשגרה. אף שמידת ההיענות להודעות כאלה נמוכה, אין זה מרתיע את עורכי הסקרים. חלק לא מבוטל מההודעות מהוות סקר לגיטימי, העומד בדרישות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, אך לא כולן.
לפתחו של יו"ר ועדת הבחירות, כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, הגיע מקרה מעניין. סקרים שנשלחו ב SMS השמיטו חלק מהמפלגות, בניגוד לקביעת יו"ר וועדת הבחירות המרכזית, לפיהן יש לציין בסקרים כל מפלגה שצפויה לקבל מעל אחוז אחד מהקולות (אחרת הסקר הופך מסקר – לתעמולה), וכן, ולפיכך, בניגוד לקביעה שתעמולה אנונימית – אסורה.
את העתירה הגישה סיעת "ישראל ביתנו", שכל קול עבורה יכול להיות עניין של "להיות או לחדול". הודעות אלו נשלחו מקווים המוקצים על ידי כמה חברות סלולר ללקוחות שלהן, המהווים בעצמם פלטפורמה לגופים אחרים לשליחת הודעות SMS. במסגרת העתירה, ביקשה הסיעה לחשוף את פרטי הלקוחות שלהם מוקצים הקווים שמהן נשלחו הסקרים, לרבות את פרטי הלקוחות הסופיים של אותם לקוחות (מידע אשר לרוב אינו נמצא ברשות חברות התקשורת, אלא רק בידי לקוחותיהן). כמו כן, ביקשה הסיעה כי יינתן צו מניעה כנגד מפיצות הסקרים וכנגד החברות שימנע מהן לשלוח הודעות נוספות דומות, שאינן עומדות בדרישות הדין בנוגע לסקרים.
על יו"ר ועדת הבחירות היה להתמודד עם העובדה שהחוק ארכאי ואינו מותאם לעידן האינטרנט, ועם פסיקה, מתחום דיני הקניין הרוחני ולשון הרע, שמקשה על, ובמקרים רבים מונעת, חשיפת זהותם של מפירי זכויות אנונימיים באינטרנט.
בהחלטה תקדימית, קבע היו"ר את הצורך לחשוף את פרטי הלקוחות הסופיים המפיצים את ה"סקרים" על מנת למצות מולם את ההליכים, לרבות על ידי חיוב פלטפורמות התוכן לחייב את לקוחותיהן לחשוף את הגוף העומד מאחורי ההודעות. כמו כן, נקבע מנגנון הדומה למנגנון "הודעה והסרה" (המוכר מדיני הקניין הרוחני), שיצור שיתוף פעולה בין גופים המבקשים להסיר הודעות מפרות כאלו ובין הפלטפורמות. עם זאת, לא התקבלה בקשת סיעת ישראל ביתנו למתן צו מניעה קבוע כנגד הפלטפורמות.
בכך קיבל יו"ר ועדת הבחירות את עמדתן הנחרצת של הפלטפורמות כי אין ביכולתן לשלוט על תוכן ההודעות שנשלחות במסגרת השירות, הן מבחינה טכנית (הצורך בסינון של מידע העובר ברשת, וקבלת החלטה ערכית אודות היות התוכן מנוגד לדין, תפקיד המסור ליו"ר ועדת הבחירות ולא לפלטפורמות התוכן) והן מבחינה משפטית (בחינה ערכית של הדין כאמור והפגיעה האנושה בפרטיות משתמשי פלטפורמות התוכן). ניתן לראות בכך ניצחון קטן לפלטפורמות התוכן, המבקשות לאזן בין שמירה על טוהר הבחירות וקידום הדמוקרטיה ובין שמירה על פרטיות משתמשיהן ויעילות המשק.
