אפקט וירוס הקורונה – גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות', עו"ד
אומנם מוקדם מדי לאמוד את הנזק הסופי בחיי אדם ואת העלויות הכספיות אשר תנבענה עד שמערכות בריאות הציבור יצליחו לבסוף להשתלט על וירוס הקורונה (או ליתר דיוק נגיף ה-Covid 19), אך ניתן להתחיל להעריך את הנזק שצפוי להיגרם לכלכלת סין בפרט ולכלכלה העולמית בכללותה.
אך לפני שמדברים על כסף וכלכלה, חשוב להדגיש את הסבל שנגרם לבני אדם עקב פרוץ נגיף ה-Covid-19. נכון לתאריך ה- 19.2.2020, שלטונות הבריאות בסין דיווחו כי יש מעל 74 אלף אבחונים קליניים במדינה ו- 2,006 מקרי מוות מאז שפרץ הנגיף בחודש דצמבר 2019. כדרכם של נגיפים, השפעת נגיף ה- Covid-19 לא עצרה בגבולות סין, ועד כה דווח על מעל 1,100 נדבקים נוספים וששה מקרי מוות מחוץ לסין. מעבר לסבל הקורבנות ומשפחותיהם, דווח על כך שכ-500 מאות מיליון בני אדם, מספר אסטרונומי העולה על מספר התושבים בארה"ב, נצורים בסין וחיים תחת הגבלות תנועה כאלו ואחרות. מעבר לכך, דווח כי מספר רב של מפעלים ומקומות עבודה נסגרו כחלק ממאמצי ממשלת סין להילחם בנגיף. אציין גם שמספר רב מחבריי בסין, שרבים מהם אינם גרים בעיר ווהאן העומדת במרכז פרוץ הנגיף, מדווחים שמאז סיום חופשת השנה החדשה הסינית בסוף חודש ינואר, הם קיבלו הוראות מפורשות לא להגיע למשרדיהם ולעבוד מהבית ככל שניתן – לכולם ברור שבנסיבות אלה הכלכלה תפגע, השאלה היא רק עד כמה ולכמה זמן.
כאמור, מספר עצום של מפעלים בסין נסגרו לקראת חג השנה החדשה בסין ולא נפתחו מחדש לאחר סיום החג. לפי הערכות מומחים, עד לשבוע שעבר חזר הייצור התעשייתי רק לרמה של בין 30% עד 50% מרמת התפוקה הרגילה. ההערכות הן שרמות הייצור יחזרו לרמות של 60% עד 80% עד סוף החודש, אך הערכות אלה תלויות בהצלחתה של סין להשתלט על מספר הנדבקים ומקרי המוות החדשים. לכן, במקרה חלילה שנראה כי לא מצליחים להשתלט על מספר הנדבקים החדשים, ממשלת סין תתקשה לאפשר את פתיחתם מחדש של מפעלים סגורים ואף תאלץ לשקול את סגירתם של מפעלים ומקומות עבודה שנפתחו לא מכבר.
מאחר וסין היא נדבך חשוב בשרשרת הייצור העולמי, לסגירת המפעלים בה ישנה השפעה רחבה הרבה מעבר לגבולותיה. לדוגמה דווח כי לחב' אפל נגרם קושי בשל בעיות אספקה מחברת פוקסקום הסינית. כך דווח גם כי קווי הייצור של יצרני הרכב ניסאן ויונדאי נסגרו בגלל חוסר בחלקי רכב המיוצרים בסין, ואף בישראל דווח על מחסור בחומרים לענף הבנייה אשר עלול להוביל לעלייה במחירי הדיור ועיכוב בהשלמת פרויקטים.
לא מעט גורמים עסקיים צופים את התאוששות סין עד סוף חודש מרץ וזאת על בסיס תוצאות משבר ה-SARS בשנת 2003, ויש רק לקוות שהם צודקים. אך מעבר לעובדה שנגיף ה- Covid-19 הוא כבר יותר קטלני מה-SARS, הכלכלה הסינית של שנת 2019 שונה במהותה מזו של שנת 2003. בשנים שחלפו מאז מגפת ה-SARS הצריכה הפרטית של אזרחי סין הפכה למרכזית יותר בכלכלה הסינית משהייתה, ובזמן שמאות מיליוני אנשים כעת סגורים בבתיהם וחוששים לעתידם ולעתיד מקום העבודה שלהם, רק טבעי שרמת הצריכה תרד ואתה גם הכלכלה כולה. בנוסף, ואולי יותר קריטי, יחס החוב לתל"ג של סין שונה בתכליתו לזה שהיה בשנת 2003. סין היום היא מדינה הרבה יותר ממונפת בכל המובנים (שלטון מרכזי ומקומי, עסקים, ואנשים פרטיים) מאשר בעבר. זאת, לצד מערכת הבנקאות בסין אשר עדיין לא התאוששה לגמרי מהמשבר בו הייתה מצויה בשנה האחרונה. לכן, כעת בזמן שבתי עסק סגורים והמוצרים של התעשייה הסינית אינם מגיעים ללקוחותיהם הן בסין והן מחוצה לה, ישנם לווים סינים רבים אשר יתקשו עם תזרים הכספים. סוגיה זו עלולה להגביר את כמות חדלות הפירעון אל מול הבנקים בסין, אשר חלקם גם כך אינם במצב מזהיר. מצב זה עלול להביא לתגובת שרשרת – בגלל משבר ה-Covid-19, עסקים מתקשים לפרוע את חובותיהם לבנקים, בתורם הבנקים יסרבו להעמיד אשראי חדש לעסקים ובכך יקשו עוד יותר על העסקים בעת משבר, וחוזר חלילה.
עד כאן תוצאות המאקרו של משבר נגיף ה-Covid-19. אך כלכלה, ככל שתהיה גדולה כמו זו של סין, מתבססת על אנשים פרטיים שצריכים להתמודד עם המשבר הכלכלי בזמן שהם חוששים לבריאותם ועתידם של עצמם ושל יקיריהם. בזמן שכל סין יצאה לחופשת השנה החדשה הסינית, אנו עמלנו על השלבים האחרונים (לפחות כך האמנו) של עסקה בה משקיע מסין, בשיתוף עם משקיעים מישראל, ישקיעו בחברה ישראלית קטנה שמאד זקוקה לכספיהם. כולם האמינו שהעסקה תיסגר במוצאי החג לאחר חזרתם של הצוות הסיני לעבודה. אך במוצאי החג נודע לכולנו שהמשרד בסין יהיה סגור עד להודעה חדשה בגלל משבר ה- Covid-19 ועל אף מאמצים עילאיים של כלל המעורבים בעסקה, יהיה מאד קשה בנסיבות אלה להשלים עסקה רב לאומית שכזאת. אני סמוך ובטוח שההשקעה תושלם ושהחברה הישראלית הקטנה תשגשג, אך מקרה זה ממחיש איך הגלים שנוצרו במשבר ה- Covid-19בסין משפיעים על מדינות וחברות רחוקות כמו חברה קטנה בישראל.
מאת: אלי ברש, עו"ד
שותף במשרד עוה"ד GKH וראש דסק סין