BdiCoface

תוכן עניינים



BdiCode
 

עוקצים בישראל

עלייה בביצוע עוקצים בישראל BdiCoface: ברבעון הראשון של 2011 התבצעו כ-90 עוקצים שגרמו להפסד כספי של כ-70 מליון ₪ 70% מהעוקצים בוצעו לקראת פסח בישראל מתבצעים כ-350 עוקצים הגורמים להפסדים של 250 מיליון ₪ בשנה 

בסקירה שערכה חברת BdiCoface בנושא ה"עוקצים" שנעשים בישראל, מתבררת עובדה מאוד מדאיגה... עליה בביצוע עוקצים כנגד חברות ועסקים. ברבעון הראשון של 2011 התבצעו כ- 90 עוקצים שגרמו להפסדים של כ- 70 מיליון ₪
בחודש אפריל (בתקופת חג פסח) גדל שיעור העוקצים ב- 10% לעומת פסח בשנה שעברה. בישראל מתבצעים כ- 350 עוקצים מדי שנה הגורמים להפסדים של כ- 250 מיליון ש"ח.  70% מהעוקצים מתבצעים לקראת החגים.
עוד עולה מהסקירה כי מדי שבוע מתבצעים 3-4 עוקצים ולקראת החגים (פסח, חגי תשרי), מתבצעים 15-20 עוקצים בשבוע.
איל ינאי, מנכ"ל משותף ב- BdiCoface: "ההסבר לעלייה לפני החג – יכולת החברה העוקצת להיפטר מהר מהסחורה בתקופה זו והפיכתה למזומן".

מהו בעצם "תרגיל עוקץ"? – מדובר בתרגילי הונאה  - החברה ה"עוקצת" בעלת פעילות פיקטיבית,  רוכשת מוצרים רבים באשראי מתחומים שונים, פעמים רבות משלמת במזומן על מנת ליצור אמינות בעיני הספק ולאחר מספר עסקאות אשראי, נעלמת ומותירה חוב כספי גדול .
לדוגמה: חברה שהוקמה בשנת 2004, מאז הקמתה בוצעו מספר שינויי בעלות בחברה שכמה מהם רק בשנה האחרונה. נרכשו מספר רב של מכשירי סלולאר ואז ברח הבעלים לחו"ל תוך כדי שהוא משאיר חובות.

מהסקירה עולים דפוסי התנהגות דומים בין רוב ה"עוקצים" שנעשים בישראל כגון:
·  פניה מרובה לספקים מתחומים שונים (מחשוב, מזון, קפה, נייר, חומרי ניקוי וכו') במרבית העוקצים מתבצעת גם רכישה מוגברת של מכשירים סלולאריים
·  בקשה לרכישות מספקים בהיקפים גבוהים וללא פרופורציה להיקף פעילות העסק – בעיקר לפני החגים. לדברי איל ינאי "הדבר בולט בעיקר בהזמנת חבילות שי בכמות גדולה מהותית מהעובדים בחברה וברוב המקרים ברגע האחרון"
·  לרוב, הטלפונים בהם משתמשים מבצעי העוקץ הינם טלפונים סלולאריים ולא טלפונים קוויים
·  ריבוי שינוי בעלות על החברה
·  רכישות ראשונות במזומן כדי ליצור אמון ואז מעבר לתנאי אשראי רחוקים
·  כמעט ואין מו"מ על כמות הציוד והמחיר, במידה והספק מתנגד להעביר כמות מסוימת ומאשר רק מחציתה ה"עוקץ" יסכים מבלי להתווכח, כמו כן, ה"עוקץ" יסכים כמעט לכל סכום שיבקש הספק עבור הציוד
·  בד"כ מבקשת החברה העוקצת את האספקה לכתובת שאינה כתובת העסק
·  אחוז גבוה של העוקצים מתבצע ע"י אנשים שכבר עקצו בעבר

איל ינאי, מנכ"ל משותף ב- BdiCoface: "ישנם מספר דרכים שהספקים צריכים לעשות על מנת להימנע מביצוע "עוקץ" על חשבונם. במידה והעסקה גדולה ביחס לעסקאות שהספק מבצע בדר"כ, כדאי להזמין דוח עסקי ולבדוק את ההיסטוריה העסקית של הבעלים, הסתבכויות בעבר, "אורות אדומים" כגון תביעות משפטיות כנגד החברה, מוסר התשלומים של החברה אל מול ספקים אחרים, ניסיון בענף, שעבודים ברשם החברות, ותק החברה ועוד.
 כמו כן, לבדוק את היסטורית האשראי של הבעלים – באמצעות הזמנת דוח מידע צרכני  - "פרסונל צ'ק", וכן, לוודא כי חשבון הבנק תואם לכתובת החברה או לכתובת הבעלים,
לחשוד אם לא מתווכחים אתכם על המחיר גם שמדובר בהזמנה גדולה ו-בפעם הראשונה תמיד לעבוד במזומן ואם כבר אשראי אז רק עם ערבות בנקאית, לבדוק אם לא חלו לאחרונה שינויי בעלות או ניהול, שינוי במעמד המשפטי של העסק או בהרכב הספקים".